נוירופסיכולוגיה והנפש הסינית

תום רוטנברג הוא מטפל ומרצה לרפואה סינית מסורתית בעל נסיון וותק של מעל ל-10 שנים.

בוגר לימודים בארץ ובסין ובעל קליניקה פרטית בחיפה.

בבלוג כותב תום על הרפואה הסינית, דיקור סיני, צמחי מרפא וכלי טיפול נוספים, פילוסופיה סינית, גישת ה"אדם החזק" אותה הוא מפתח ועוד.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מאמר זה עוסק ב- נפש. הנפש שלנו וב"תיאוריה האינטואיטיבית" המרתקת (!) של החוקרים ג'יימס ולאנגה.
במאמר זה ארחיב על תחום אותו אני תופס כ"גשר" שבין התפיסה המערבית לגבי נפש, זו המתבססת על חקר המוח ותפקודיו והתפיסה הסינית הרואה בנפש ביטוי אל-חומרי לתמצית האדם. זו שהגיעה מהוריו וזו שנבנית ונגרעת כל חייו. תחום זה הוא הנוירו-פסיכולוגיה.
התחום קרוב לליבי כיוון שהוא נלמד באחד מהקורסים המרתקים ביותר שלמדתי בחיי במסגרת לימודיי פסיכולוגיה וקוגניציה באוניברסיטה הפתוחה, תחום שלאחרונה חזרתי אליו כסטודנט מן המניין בספסל הלימודים (הוירטואלי). במאמר אציג את תפיסתי, כאחד שמכיר את שני העולמות ואת החיבור שאני מנסה לייצר גם בקליניקה בין מחקר נוירו-פסיכולוגי מודרני להבנות בנות מאות ואלפי שנים.
סינפסות תא עצב בתיאוריה האינטואיטיבית של ג'יימס ולאנגה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לאחרונה חזרתי אל ספסל הלימודים.

הרגשתי צורך בוער להמשיך וללמוד עוד נושא שהשפיע עלי רבות וריתק אותי.

נרשמתי שוב ללימודים באוניברסיטה הפתוחה במסלול הכולל לימודי פסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה.

המושג הזה שנקרא נפש תמיד סקרן ועניין אך בפועל, נרשמתי כעת ללימודים בתקווה להמשיך את ההעמקה בתחום מרתק שבוחן אותו, את המושג נפש, בצורה שונה. 

תחום הנוירופסיכולוגיה אליו נחשפתי לפני כמה שנים, עת למדתי את הקורס "פסיכולוגיה פיזיולוגית".

במה עוסק הקורס? למה זה כל כך מעניין ואיך זה קשור לנפש?

קורס זה עוסק ביסודות הפיזיולוגיים של הנפש והפסיכולוגיה.

או במילים אחרות – למה החיבור של הכבלים אצלנו במוח יוצר את מי שאנחנו ו – האם שינוי החיבורים בין הכבלים ייצור אדם אחר עם התנהגויות אחרות, אופי אחר, נפש שונה.

חישבו על כבל חשמלי שמחובר לכבל חשמלי אחר. 

מעבר של זרם חשמלי בכבל האחד יעבור גם דרך הכבל השני ויגרום לנו להרים את היד.

אם נחבר אבל במקום הכבל השני כבל שלישי, מעבר של זרם בכבל האחד יעביר זרם דווקא בכבל השלישי ויגרום לנו להרים את הרגל.

בתוך הקורס למדנו המון על המוח ומערכת העצבים מטבע הדברים.

זה היה קורס מרתק! מעמיק ועד היום מבחינתי נחשב לקורס הטוב ביותר שעשיתי!

גישה אחת זכורה לי במיוחד מתוך לימודיי בקורס והיא התיאוריה של החוקרים ג'יימס ולאנגה המוכרת גם בשם התיאוריה האינטואיטיבית.

הסיבה לכך שגישה זו זכורה לי במיוחד היא שהיא בעצם דומה מאוד לתפיסה הסינית את המושג רגש (או, איך הנפש שלנו חווה רגש).

ג'יימס ולאנגה - אבות התאוריה האינטואיטיבית שעסקה ברגש - נפש

בתמונה אנו רואים את וויליאם ג'יימס, אחד מצמד החוקרים

עיקרי התיאוריה – כיצד עובד המוח שלנו בתגובה לגירוי

אנחנו מרגישים. 

אנחנו מרגישים משהו ואז אנחנו מחליטים כיצד לפעול על פיו.

"למה החלטת ללכת לשם?"

"לא יודעת, הרגיש לי נכון יותר."

"הוא עצבן אותך, למה לא ענית לו?"
"לא יודע, קפאתי!".

לרוב אנו חושבים שהרגש קודם לתגובה הגופנית.

אני רואה נמר ברחוב, אבהל ואז אתחיל לברוח.

או בהצגה פשוטה יותר: נמר (גירוי)- – > בהלה (רגש)- – > בריחה (פעולה).

הגיוני נכון? 

אם אתם נתקלים בגירוי מסוים, תרגישו לגביו משהו ואז תפעלו.

גישתם של ג'יימס ולאנגה טוענת בדיוק את ההפך – 

רגש הוא תגובה ופרשנות של המוח למה שקורה בגוף ברגע מסוים.

ובהצגה פשוטה כאן: נמר (גירוי) – – > בריחה (פעולה) – – > בהלה (רגש).

בואו נעצור לרגע ונשווה את שני המצבים, זה ההגיוני שכולנו חושבים וזה של התיאוריה:

המצב שאנו חושבים שקורה:

נמר (גירוי)- – > בהלה (רגש)- – > בריחה (פעולה).

המצב שקורה עפ"י התיאוריה:

נמר (גירוי) – – > בריחה (פעולה) – – > בהלה (רגש).

בעצם אנו רואים כאן שהתיאוריה הופכת את סדר הפעולות שקורות לאחר גירוי מסויים.

אם היינו נותנים מספרים המייצגים את סדר הפעולות, הרי שגירוי (נמר) היה 1, רגש (בהלה) היא 2 ופעולה (בריחה) היא 3.

1. נמר (גירוי) – – > 2. בהלה (רגש)- – > 3. בריחה (פעולה).

עפ"י התיאוריה האינטואיטיבית אם כך, 3 (פעולה) קודמת ל 2 (רגש).

זה נראה כך:

1. נמר (גירוי) – – > 3. בריחה (פעולה) – – > 2. בהלה (רגש).

אני מודה שבהתחלה, כשנתקלתי בתיאוריה הזו, הדברים נשמעו לי לא הגיוניים.

הרי כשאני רואה משהו, אני מרגיש תחושות לגביו ומחליט אז כיצד אפעל.

הישארו בספקנות עוד קצת וקיראו את ההסבר ל"איך זה עובד".
אחריו אני בטוח שהרבה מהשאלות והתהיות יענו.

התיאוריה האינטואיטיבית – איך זה עובד?

כאשר אני רואה נמר, המוח שלי קולט את הגירוי החיצוני ומתרגם אותו למושג של איום.

בשלב הזה נדלקות 3 מערכות:

1) עצבית – אזורים מסוימים במוח מתחילים לעבוד בצורה חזקה יותר.
אלו אזורים שקשורים לתגובה רגשית ופיזית לאיום.

2) הורמונאלית – המוח ידרוש מהבלוטות השונות לשחרר הורמונים מתאימים.
אדרנלין ישתחרר לזרם הדם, קורטיזול, הכל כדי להכין את הגוף להתמודדות עם האיום.

3) התנהגותית – תגובות ה FIGHT, FLIGHT או FREEZE שלנו.
תגובות הישרדותיות שמטרתן להתמודד עם איום.
כל אחד מחווט לתגובות אחרות במצבים אחרים.
חלק מהאנשים יברחו כתוצאה מההתקלות בנמר, חלק יעמדו על רגליהם האחוריות ויסתערו אל הקרב איתו וחלק, חלק יקפאו במקום.

מעניין לראות שתגובות אלו הן תגובות אבולוציוניות ששרדו והוכיחו את עצמן.

לברוח מאיום היא תגובה מובנת מאליה, להלחם בו גם כן, אבל גם הקיפאון נועד כדי לצמצם את האפשרות שהנמר יראה אותי.
אם לא אזוז, אולי הוא לא ישים לב.

להלחם בנמר בעולם המודרני

אנו סוטים לרגע אחד מרצף המאמר כדי להסביר משהו לגבי המנגנונים הנ"ל ברשותכם.

התגובות הללו – FIGHT, FLIGHT, FREEZE הן תגובות נהדרות כאשר אנו מסתובבים יחפים בסוואנה ונתקלים בחיית טרף.

אצל רובנו זו לא המציאות ולכן על פניו, נראה שאין צורך בתגובות התנהגותיות אוטומטיות אלו.

"היום? יש זמן לחשוב, לתכנן, להגיב."

האמנם?

גם כיום תגובות אלו בשימוש אוטומטי. גם כיום אנשים מסויימים מחווטים לתקוף, אחרים לקפוא ואחרים לברוח.

מה שהשתנה הוא האיומים.

לכן, תגובות אלו עברו ועוברות עידון והתאמה לסיטואציות חדשות אותן אנו תופסים כאיום. 

טיגריס - נמר למאמר על התיאוריה האינטואיטיבית נפש ורפואה סינית

כאשר אני רואה נמר, המוח שלי קולט את הגירוי החיצוני ומתרגם אותו למושג של איום – השפעות גירוי חיצוני על הפנימי – גוף ונפש

בעבר היה זה נמר שגרם לי לקפוא.
היום, גם בויכוח פשוט יתכן ואשאר ללא מילים (ורק אחר כך, בלילה, במקום לישון, אשחזר את הסיטואציה פעמים רבות ואחשוב מה הייתי צריך להגיד).

אבל סטינו מספיק. בואו נחזור לתיאוריה.

אז איך כל זה קשור לתיאוריה של ג'יימס ולאנגה? איך זה משתלב עם תפיסתם לגבי רגשות?

ובכך, אם במצב רגיל, אנחנו חושבים שכשאנחנו מרגישים משהו הגוף מגיב (נמר->בהלה->בריחה – זוכרים?) צמד החוקרים הנ"ל טען בדיוק את ההפך.

המוח שלנו כאמור עסוק כל הזמן בניטור המצב הגופני. 

כמה קורטיזול יש בדם, מה קצב הלב, מהי טמפ' העור וכמה סוכר נכנס לתאים.

כשאנחנו רואים את הנמר, המוח קולט את הגירוי ו3 המערכות שהזכרנו קודם נכנסות לפעולה (עצבית, הורמונאלית, התנהגותית). 

אותו מוח, שכל הזמן מנטר את פעילות הגוף שם לב פתאום ש –
קצב הלב עלה
רמת הקורטיזול והאנדרנלין בדם עלתה
הטונוס השרירי התגבר
הידיים והרגליים תוך כדי ריצה.

כל ה"תסמינים" הללו מוגדרים אצלו תחת הכותרת – "פחד".

ואז, כאשר  כל התסמינים הללו מופיעים יחד, המוח משדר ומייצר בתודעה שלנו, בנפש שלנו את התחושה הזו – פחד.

לכן – אנחנו לא מפחדים כשאנחנו רואים את הנמר.
אנחנו מפחדים חלקיק שנייה לאחר מכן כשאנחנו כבר תוך כדי ריצה, תוך כדי תגובה
.

המוח כמרכז בקרה - רגש, נפש ורפואה סינית

המוח שלנו כאמור עסוק כל הזמן בניטור המצב הגופני.

רגש כפרשנות מוחית של מצב פיזיולוגי

אפשר להגיד שרגש הוא בעצם ה"מסקנה" שהמוח מגיע אליה כשהוא מזהה כל מיני שינויים בגוף.

אם הרגשתם משהו, זה כנראה כי חלקיק שנייה לפני כן, המוח שלכם ראה שמשהו השתנה בגוף ונתן לזה כותרת.

זה נשמע מוזר, הזוי אפילו, אבל העניין נבדק ונחקר בצורה מעניינת במיוחד.

החוקרים נעזרו באנשים שסבלו משיתוק מעמוד השדרה הצווארי ומטה, כשזה שהתפתח בעקבות תאונה או מחלה.

הסברה הייתה שאם המוח לא מקבל מידע מהגוף בגלל השיתוק, הרי שהרגש יהיה שונה ומופחת ואכן כך היה!

תאור מקרה אחד זכור לי במיוחד. מקרה של אדם המשותק בגופו מהצוואר ומטה.

אדם זה שכב במיטתו ועשן סיגריה שהדליק עבורו סייע, ממש כפי שעשה פעמים רבות בעבר.

הסייע עזב את החדר לשניה אחת אך בה קרה דבר מפחיד.

חלק מהסגריה הבוערת התנתק ונפל מטה אל המזרן. 

מיד לאחר מכן, אש נדלקה והחלה להתפשט.

כל אותו הזמן שכב האדם במיטתו ובהה חסר אונים בסיטואציה.

ממש באותו הרגע חזר הסייע וכיבה את האש והמצב נגמר בשלום אך באותה הקלות יכול היה להתרחש אסון.

בתשאול של אותו אדם הוא תיאר את החוויה וכשנשאל על הפחד בסיטואציה אמר שידע שאמור להרגיש פחד, ידע שעומד למות אך לא חש בכך, לא בעוצמות שהיה רגיל לפני שהפך משותק.

הוא טען, כמו במקרים אחרים של משותקי צוואר ומטה, שהרגש כעת הוא מעין תחושה שכלתנית.

הוא יודע איך הוא אמור להרגיש אך לא מרגיש כך בקרביו, בנפש, עמוק בפנים אלא בראשו בלבד.

אדם אחר, במצב דומה, תיאר את תחושת הכעס שלו כ"כעס קר", כזה שלא בוער בו מבפנים אלא מורגש בראשו כאשר רואה דברים שלא אמורים להתרחש ועליהם כועס.

נפש ברפואה סינית – מנגנון ההכרה והנפש שלנו

אז איך כל הנ"ל קשור לנפש הסינית?

ובכן, באופן מפתיע, הרפואה הסינית מגדירה את הדברים בצורה דומה מאוד. 

גישתם של שני החוקרים הנ"ל טוענת בעצם שמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על התשדורת ביננו לבין הגוף הוא בעצם הפוך.

זה לא – המוח מרגיש ואז הגוף מגיב אלא – הגוף מגיב וזה עולה אל המוח ואז הוא מרגיש.

ברפואה הסינית, נפש נחשבת גם כן ברמה מסוימת ל"תגובה" של הגוף.

נפש היא חלק בלתי נפרד מהגוף.
היא ביטוי גופני או פעולה של האיברים הפנימיים ממש כמו ראייה, עבודה של מערכת העיכול או הרמה של היד.

יותר מכך, הנפש עצמה מחולקת לחלקים כאשר כל אחד מהם הוא ביטוי של איבר או מערכת אחרת.

* החלק שאחראי על החשיבה וההכרה בנפש.
* החלק שאחראי על הרפלקסים הגופניים והחיבור לגוף בנפש.
* החלק שאחראי על התכנון והראייה למרחוק בנפש.
* החלק שאחראי על כוח הרצון הבסיסי לחיים בנפש..
* החלק שאחראי על שליטה בכל אלו, מעין נפש עליונה.

כל אחד מהחלקים משויך לאיבר ומערכת אחרת.

לפני שנרחיב, חשוב להבין קצת יותר לעומק ולהכיר את העיקרון הזה ברפואה הסינית, החלוקה ל 5 מערכות והביטויים שלהן.
עקרון זה נחשב לבסיסי ביותר בתפיסה הסינית את הגוף:
קיימות 5 מערכות עיקריות אשר לכל אחת מהן ביטוי תפקודי, אזורי, רקמתי, חושי, נפשרגש וכו'.

למשל – הכליות אחראיות על משק המים בגוף (תפקוד), קשורות לגב התחתון ולברכיים (אזור), קשורות לעצמות (רקמה), קשורות לשמיעה (חוש), קשורות לכוח הרצון בסיסי לחיים (נפשי) וקשורות לפחד (רגש).

הכבד לעומת זאת קשור לויסות התנועה החופשית של הצ'י, הדם והנוזלים בגוף, קשור לגידים ולרצועות, קשור לראייה, קשור ליכולת תכנון ויצירותיות וקשור לכעס.

(עוד על חלוקת מערכות הגוף ל – 5 ותפיסת 5 האלמנטים ניתן לקרוא כאן—> 5 האלמנטים).

בעוד שיש התייחסות אל הנפש כ"נפש" ולבעיות בה כ"הפרעות נפשיות", הטיפול בה ברפואה הסינית עובד בצורה דומה בטיפול כמו בכל בעיה אחרת והיא:

איזון וויסות בין היין והיאנג של הגוף – התנועה, החום, הפעילות אל מול תמציות הגוף וחומרי ההזנה שלו.

למה הכוונה? 

כאשר ברפואה הסינית מטפלים בקשיי ריכוז או בעיות שינה, למרות שמדובר ב "נפש", ההתייחסות היא כאל כשל וחולשה במערכת גופנית כזו או אחרת.

תארתי כאן את החלוקה של אזורי הגוף ל 5 מערכות כאשר כל מערכת שולטת על רקמה, חוש, רגש, נפש, אזור, פעילות וכו.

אם כך, כאשר יגיע לטיפול אדם שסובל  מדלקות עיניים חוזרות המקשות על הראייה, כיוון שהעיניים קשורות למערכת הכבד ברפואה הסינית, הוא יוגדר כסובל מחום בכבד.

חום – כיוון שהסממנים הם חמים – אודם, נפיחות תחושת צריבה וכו'.

בכבד – כיוון שאזור הפגיעה (עיניים) נמצא חת אחריות ושליטת מערכת הכבד.

על אותו העקרון, נוכל להגדיר גם אדם אחר הסובל ממצב נפשי מסוים כמו למשל מהתפרצויות זעם גם ככזה עם חום בכבד.

למה? 

חום – כיוון שהתופעות מאפיינות חום – בעיה עם אופי מתפרץ ומתלקח, צעקות בקול חזק ועוד.

כבד – כיוון שהוא האיבר שאחראי על או סובל מרגש כמו כעס.

הכבד אחראי על כעס (סממן נפשי-רגשי) ממש כשם שהוא אחראי על מצבים וסממנים גופניים כמו עיניים וראייה, גידים ורצועות, בריאות הציפורניים והמחזור החודשי.

כמו הכבד, כך כל האיברים המוגדרים עפ"י הרפואה הסינית.

איננו עוסקים באיבר אלא בעצם במערכת הקשרים ותפקודים – גופניים ונפשיים.

חוסר איזון באיבר מסויים (עקב חום, קור, תקיעות, חולשה וכו') יוביל לתסמינים כאלו ואחרים באזורים שבתחום אחריותו – גופניים ונפשיים.

שימו לב, זה לא להפך!

נגיד זאת שוב – חוסר איזון באיבר/מערכת יוביל לתסמינים גופניים ונפשיים ולא תסמינים גופניים ונפשיים גורמים לחוסר איזון.

התסמינים הם ביטוי ושיקוף חיצוני של חוסר האיזון והמצב הפנימי.

למה זה חשוב?

ובכן, בטח שמתם לב שהגישה הסינית "מהדהדת" דומה לתיאוריה האינטואיטיבית.

גם כאן וגם כאן אנו מתייחסים לרגש כביטוי חיצוני סופי של תהליכים פנימיים שקורים עקב גירוי.

בתיאוריה האינטואטיבית דובר על גירוי חיצוני שמפעיל את המערכת בצורה אוטומטית (עצבית/הורמונלית/התנהגותית) ושהרגש שנוצר הוא פרשנות של המוח לשינוי המסוים שחל במערכות השונות.

קצת הלב עלה, יותר אדרנלין, שרירים תקועים בקיפאון ואישונים מוקטנים? פחד!

קצת הלב עלה, זרימת דם מואצת ללחיים, הזעה בכפות ידיים ופה יבש? התאהבות!

דיברנו אף על מצבים בהם המוח לא מקבל חיווי מאברי הגוף השונים עקב פגיעה במערכת הולכת המידע (מערכת העצבים כמו בפגיעות עמוד שדרה למינהן) ועל הפחתה בסוג ועוצמת הרגש.

בתיאוריה הסינית מרחיבים עוד ומגדירים בדיוק אילו איברים קשורים לאלו רגשות, כחלק ממערך גדול יותר של תפקודים גופניים.

לכן בטיפול, אדם עם רגש "תקוע" מסוים כמו חרדה, דיכאון, מאניה וכו' יטופל דרך המערכת האחראית לייצור רגש זה.

ההבנה היא שרגש זה נוצר עקב חוסר איזון ופגיעה במערכת הספציפית ובה יתמקד הטיפול.

אותו רגש "תקוע" הוא ביטוי חיצוני לחוסר איזון באותה מערכת פנימית ובעצם, במילים אחרות, מבטא פרשנות חיצונית למצב הפנימי, ממש כמו בתיאוריה.

שמירה על האיזון הגופני (והנפשי)

איך יוצרו רגשות תקועים? ממש כמו היווצרות של בעיות אחרות (שרירים תפוסים, כאב, מיגרנות, בעיות מחזור, בעיות פוריות, השמנה ועוד).

על ידי פגיעה באיבר/מערכת מסוימת.

איך נפגעות המערכות השונות עפ"י המודל הסיני? 

א. כאשר אנו מפעילים מערכת יותר מידי.

ב. כאשר אנו מפעילים מערכת מעט מידי.

ג. כאשר מערכת אחרת מחלישה או גורמת לעודף. 

בסעיף א', הפעלה יתרה, נכנסים גם גורמים אקלימיים שמגרים את המערכת שלנו וגורמים לה לעבוד, תזונה לא מותאמת, סטרס, שעות שינה לא מספקות וכו'.

בסעיף ב', הפעלה מועטה, נכנסים מצבים של חוסר תנועה ופעילות.

בסעיף ג' נכנסים כל השאר – הרפואה הסינית מורכבת בהרבה מהתיאור הפשטני שהוצג כאן ולרוב, פגיעה במערכת אחת תגרור פגיעה באחרות.

הסיבה לכך היא שהגוף עצמו הוא מערכת אחת, אם חלק אחד יוצא מאיזון, הכל יוצא מאיזון.

איזון והרמוניה בשמירה על הנפש

איזון והרמוניה בשמירה על הנפש

אם למשל נעשה פעילות גופנית מאומצת מאוד או נעבוד קשה במשרד ומנגד, לא נקפיד לישון, לאכול ולשתות כמו שצריך, נתחיל להרגיש חולשה, נטה להיפצע יותר ולא נוכל להמשיך להתאמן ולעבוד.

יתכן ומערכת העיכול שלנו תייצר תופעות כמו גזים, נפיחות, שינוי ביציאות ועוד.

יתכן ונהיה עייפים יותר.

יתכן ו"נתפוס מחלות" בקלות, הרבה יותר מבעבר.

יתכן ואזורים מסוימים בגופנו יתחילו לכאוב, נפתח מיגרנות, כאבי גב או בעיות מחזור.

בתוך כך, כאמור, גם העניין הנפשי אשר יבוא לידי ביטוי ברגשות ומצבי רוח שונים.

הטיפול במערכת הפגועה יכלול הפחתה של הגורמים הבעייתיים (המעמיסים), חיזוק פעולת המערכת והנעה טובה יותר שלה וכמובן, איזון שלה אל מול מערכות אחרות.

הטיפול בנפש אינו שונה.

הוא נובע מהטיפול במערכת הפגועה ומהטיפול המערכתי בכלל.

בקליניקה נעבוד גם עם אלמנטים המוגדרים כספציפיים יותר לנפש.

כפי שתיארתי במאמרים אחרים באתר, הנפש היא אלמנט אל-חומרי אשר זקוק לחומר כבד ותמציתי (דם) ע"מ שיהיה מעוגן ולא יופרע בקלות.

סילוק גורמים גופניים שמפריעים לנפש כמו למשל חוסר איזון במערכות שונות (מערכת העיכול, שינה, כאב וכו') לצד חיזוק יכולתו של הגוף לעגן ולהזין את הנפש תייצר מצב בו תגובת הגוף (והנפש) אל הסביבה היא שקולה ומתונה יותר. 

במצב זה, תפיסת הסביבה היא נוחה יותר, יש יותר "חבל" כדי לנהל את סיטואציות ברוגע.

הדבר דומה לכל מצב גופני, כזה שאינו נפשי, אחר. 

חיזוק מערכת העיכול יאפשר לנו להתמודד עם תזונה רחבה יותר (גם אם לא הכי בריאה תמיד).

חיזוק מערכת ההגנה על הגוף יאפשר לנו להתמודד עם שינויי האקלים העונתיים טוב יותר ובשאיפה להיעשות פחות חולים.

חיזוק הגוף מבפנים (נפש או גוף) מאפשר לנו להתמודד עם דרישות הסביבה (המנטליות או הפיזיות) בצורה טובה יותר.

איך עושים את זה?

אם לסכם, הטיפול שואף בעצם לשנות את תגובת הגוף לסביבה ובכך לשנות את התגובה הרגשית או תגובת הנפש לסיטואציה.

עפ"י המודל של ג'יימס ולאנגה שראינו קודם (זוכרים? 1. נמר – – > 3. בריחה – – > 2. בהלה.), אם נשנה את הצורה בה הגוף מגיב לגורם חיצוני (במקרה זה בריחה לנמר) נוכל לשנות את הנפש.

אם נרחיב את הרעיון הזה, אם נשנה את התפקוד המערכתי, נחזק אותו בכך שיגיב טוב יותר לסביבה, הרי שנשנה את הרגש והתחושה שלנו.

אם נחזק את מערכת העיכול נוכל לעכל טוב יותר את המזון ולהפיק ממנו תמציות חיוניות.

אם נצליח לעשות את זה נוכל אולי להפטר ממצבים רגשיים המקושרים עפ"י הרפואה הסינית לעיכול חלש.

כך ניצור  מצב חדש בו 1. גירוי (תזונה) – – > 3. עיכול חזק – – > 2. רמת אנרגיה גבוהה, פחות מחשבות טורדניות, ריכוז חזק ואופטימיות.

המודל האיברי הסיני מאפשר לנו לקחת את התיאוריה האינטואיטיבית ולהרחיב את הרעיון שבה על מצבים גופניים ונפשיים כאחד.

לקבל תמונה מערכתית כוללת – הוליסטית, המאפשרת לנו להבין טוב יותר כיצד לפעול ולנהוג.

כיצד זה מתבצע?

כלי הטיפול למצבים נפשיים אינם שונים מאלו למצבים גופניים.

כעת אתם מבינים גם לה.

כיוון שממש כמו בתיאוריה האינטואיטיבית של ג'יימס ולאנגה, הנפש היא ביטוי של הגוף (וברפואה הסינית גם להפך – הגוף הוא פונקציה של הנפש).

שימוש בדיקור סיני, צמחי מרפא, כוסות רוח וטווינא נועד לאזן ולווסת את תפקוד הצ'י באברי ובמערכות הגוף השונות.

בעבר, איזון וויסות זה היה עוזר לי לייצר את התגובה הטובה והמותאמת ביותר כאשר אני רואה נמר פתאום.

היום, היא תעזור לי להכיל את הסיטואציה, את הויכוח, את הסטרס מהמשרד, בצורה נינוחה יותר.
אולי אפילו כזו שתאפשר לי להוציא את משפטי המחץ שלי בזמן אמת בויכוח ולא אחר כך, בניתוח שאחרי שקורה איכשהו תמיד לפני שהולכים לישון.ה.

אם תרצו להשאר מעודכנים, עקרבו אחריי בדף הפייסבוק שלי כאן: תום רוטנברג – רפואה סינית מסורתית או בעמוד האינסטגרם שלי: @tom_chinese_medicine

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אנשים שקראו את המאמר קראו גם:

ציור של כדור פורח במאמר הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות ורפואה סינית

אחד מהעמודים האהובים עלי באתר שלי (אם הנחתום יכול להעיד על עיסתו קצת) הוא עמוד השאלון העצמי ברפואה סינית.

בחלק זה יכול/ה כל אחד ואחת למלא פרטים על בעיה ממנה הוא או היא סובלים, לראות מה עוד נשאל בתשאול סיני כדי להגיע לאבחנה ובסופו של דבר, לקבל מעין אבחון אונליין אישי ממני דרך המייל על בסיס הפרטים שמולאו.
אני מוצא שזה יעיל במיוחד עבור אנשים שרוצים להתייעץ לגבי בעיה ממנה סובלים לפני שהם מגיעים לטיפול.

אני רואה גם שבד"כ מטופלים מבקשים להתייעץ דרך הטופס עבור בעיות כרוניות
ניתן לראות בו גם איזה תפקודים גופניים או נפשיים נוספים בודקים כדי לקבל תמונה כוללת לגבי הבעיה הספציפית.

אני, בתגובה, עובר על הפרטים ושולח מייל מפורט עם הסבר על הבעיה, כיצד רואה הרפואה הסינית אותה, טיפים ו – – כיצד ניתן לטפל.

להמשך קריאה »
הצעקה של מונק - בעיות נפשיות

הפרעות נפשיות, דאואיזם ומה שבינהם

הציור המפורסם "הצעקה" של הצייר אדוורד מונק מסוף המאה ה19 הוא מהחזקים והמטלטלים בעיני.
הוא מדגים את הקושי, האומללות והכאב שמצוי בבעיות רגשיות או נפשיות מסוימות אך לא רק מהסיבה הברורה לעין – הבעיה עצמה.
הסיבה האמיתית היא האנשים שבצד התמונה, הגשר, הנהר וכל מה שמסביב.
בעיני ה"צועק" העולם חרב ומתטלטל, הקווים והגבולות רועדים (כפי שנראה במשיכות המכחול העגולות) אך מבחוץ, העולם ממשיך לתפקד כרגיל. אף אחד לא שם לב ל"צעקה" וזו הטרגדיה האמיתית.
במאמר זה לא נדבר על אומנות אבל כן נעסוק בהפרעות נפשיות או "צעקות" נפשיות פנימיות שכאלו שאינן נקלטות פעמים רבות בעולם החיצון.
אפרט כאן את הפילוסופיה האישית שלי לגבי הפרעות נפשיות – מהיכן בעצם הן מופרעות.
מהו המקום היציב ממנו הן מוסטות ומדוע הסטה זו גורמת להצטברות כה אדירה של אנרגיה נפשית.

להמשך קריאה »

טיפול בשורש או בענף? מודל הקרחון.

לפעמים זה נשמע מוזר מאוד!
איך יום ממוצע בקליניקה שלי בחיפה מכיל מקרה של טיפול בחרדות ואינסומניה (קושי חמור להרדם), ממשיך בטיפול בהפרשות ובעיות מחזור בבחורה צעירה שמנסה להיכנס להריון, ממשיך בטיפול בבעיית כתף כרונית של מטופל בן 74 שאינו מצליח להרים את היד ומשם לבעיית גב תחתון של מטופל ספורטאי בן 30, נקע בקרסול של מטופלת רקדנית בת 24 ולקינוח, בעיות במערכת העיכול – נפיחות וגזים במטופל צעיר בן 25.
כיצד זה אפשרי לטפל במגוון כה רחב של מצבים בצורה דומה?
מהו מודל ה"שורש" וה"ענף" ברפואה הסינית וכיצד הוא עוזר לנו לטפל מערכתית ולא רק סימפטומטית.
ואיך דווקא "קרחון" נותן לנו את הדימוי הברור ביותר לעניין?

להמשך קריאה »
המאמרים הנקראים ביותר
קטגוריות ונושאים
ארכיון

טיפים, תרגילים, מידע ותוכן מרתק ועוד..
הכל על איך לשמור ולשפר את הבריאות באמצעות הרפואה הסינית.

הצטרפ.י לרשימת התפוצה!

טיפים, תרגילים, מידע ותוכן מרתק ועוד..
הכל על איך לשמור ולשפר את הבריאות באמצעות הרפואה הסינית.

הצטרפ.י לרשימת התפוצה!