מה הופך צמחי מרפא לצמחי מרפא סיניים
הרי שן הארי, בו נעשה שימוש ברפואה הסינית, גדל גם בארץ ויכול להימצא בגינה או בחורשה.
עץ התות, האורן, גלעין השזיף או הצנובר נמצאים בהישג יד ונחשבים חלקם לארצישראליים לגמרי.
מה אם כן מגדיר את צמחי המרפא הסינים?
האם מדובר בזנים שונים של אותו צמח שגדלים בסין ולא בארץ?
התשובה הפשוטה היא כן – יש עשרות, מאות ואלפי זנים לכל צמח.
חיטה שגדלה בארץ אינה חיטה שגדלה בסין ולהפך.
כאן בהחלט היינו יכולים להפסיק לקרוא ולומר לעצמנו שהבנו בעצם מה הופך את צמחי המרפא לצמחי מרפא סינים.
זו באמת חלק מהתשובה – אותו שם אבל זנים שונים באזורים שונים.
עם זאת, אחרי ששמחנו על כך שאין צורך לקרוא מאמר שלם 🙂
אוסיף ואומר שלמרות האמור לעיל או בנוסף אליו, ישנם גם מקרים בהם זנים זהים בשימוש גם כאן וגם שם.
לכן, לא כאן התשובה המלאה.
צמחי מרפא סיניים – ההתחלה – מי המציא את התה?
לפני שנים רבות (מאוד – מדובר על 2700 לפנה"ס), חי לו בסין קיסר בשם שן-נונג.
שן-נונג היה קיסר קדום ומיתולוגי (ספק אם אכן היה קיים במציאות) אך הוא נערץ ע"י הסינים עד היום.
הרבה בזכות תרומותיו וחידושיו אשר סייעו רבות לעם הסיני הצעיר.
שן-נונג נחשב לאבי החקלאות.
הוא לימד את הסינים כיצד לעבד את השדות ואף כיצד לביית חיות בר ע"מ להיעזר בהן בעבודת האדמה.
מעבר לכך, מיוחסות לו שתי "המצאות" נוספות:
אבי תורת צמחי המרפא הסינית וגם – ממציא התה!
כן כן, אותו קיסר קדום ישב יום אחד על המרפסת וצפה בנוף כאשר משב רוח הפיל כמה עלים מהשיח הסמוך אל תוך כוס המים הרותחת שלו.
הריח הנעים שעלה באוויר גרם לו לטעום מיד את המים וכאשר נוכח כי טעמם מצוין הכריז בגאווה על התה.
השיח אגב הינו ה-Camellia sinensis – התה הירוק הסיני.
על שמו של שן-נונג נקרא הספר "קלאסיקת הצמחים של שן-נונג".
ספר זה נחשב לספר הראשון בעולם העוסק בהגדרת ופירוט צמחי מרפא סינים.
הספר אמנם לא מפרט את כל 5000 החומרים שבשימוש.
הוא מסתפק ב 365 צמחים (כמספר ימות השנה).
עם זאת, חשיבותו הרבה היא בכך שהוא מצליח למצוא מודל הגדרה מעניין ופשוט המתייחס לתכונותיו של הצמח כפי שהיה ניתן לבדוק ולמדוד לפני כמה אלפי שנים.
חומרים פעילים אל מול תכונות טבעיות – התייחסות לאופי בצמחי מרפא סיניים
מה הופך את הצמחים לצמחי מרפא סיניים? התשובה הטובה ביותר לשאלה הזו היא: המודל על פיו הם מוגדרים.
ההגדרה המערבית המודרנית לצמחי מרפא עוסקת בעיקר בפירוט והסבר החומרים הפעילים שבהם.
התפקוד של הצמח ואופן השימוש בו נעשה עפ"י רכיבים פעילים הקיימים בו, כאלו שניתן למצוא לעיתים גם בתרופות.
ההגדרה הסינית שונה בהרבה ו"טבעית" יותר.
בואו ניקח לדוגמא את הצמח שן הארי, אותו הזכרנו בתחילת המאמר.
צמח זה יכול להיות מוגדר כצמח אנטיביוטי עפ"י ההגדרה המודרנית המערבית שלו.
קיימים בו רכיבים הפוגעים בחיידקים שונים באופן דומה לאנטיביוטיקה המוכרת לנו.
אגב, חשוב לציין כי מקורה של האנטיביוטיקה הוא צמחי גם כן כמובן – פטרייה בשם Penicillium chrysogenum ממנה מופרש הפניצילין.
נחזור לשן הארי ובעצם להגדרת צמחי מרפא סיניים – מבחינת הרפואה הסינית, צמחי המרפא יוגדרו בצורה שונה לחלוטין ועפ"י מספר מאפיינים.
כאן נציג אותם:
טעם
חריף, מתוק, מלוח, מר, חמוץ.
התפקוד של כל צמח נקבע עפ"י טעמו כאשר לכל טעם יש אפקט אחר על גוף האדם עפ"י המודל הרפואי הסיני.
הטעם החריף – מייזע ומפזר. יעיל למצבי התקררות למשל כאשר רוצים לשחרר את השרירים וליבש את האף.
הטעם המתוק – מחזק. יעיל בחולשה של מערכות מסוימות.
הטעם המר – מנקז מטה ומרוקן. יעיל לעצירויות ולאקנה.
הטעם החמוץ – סופח ומכווץ. יעיל להזעות מרובות, יציאות ושתן.
הטעם המלוח – מרכך התגבשויות ומייבש. יעיל להצטברויות שונות בגוף.
כאשר אנו יודעים כיצד מוגדר הצמח ומה טעמו, ניתן להסיק לגבי תפקודו.
על בסיס אלו, ניתן להשתמש בו במחלה מסוימת המוגדרת עפ"י המודל ומבטאת תסמינים מסוימים.
חשוב לציין כי זו היא הגדרה בסיסית.
בטיפול עצמו לא נעשה שימוש בצמח אחד ובהגדרה אחת אלא שילוב של צמחי מרפא בתוך מרקחת (פורמולה).
בתוך הפורמולה הטעמים השונים משתלבים והתכונות השונות של כל צמח משפיעות בסינרגיה עם שאר הצמחים.
טבע (טמפרטורה)
התפקוד של כל צמח מרפא סיני נקבע עפ"י הטמפרטורה הטבעית שלו.
מה זה אומר?
קחו לדוגמא שני צמחי מרפא – מנטה וקינמון.
את שניהם ניתן לשתות בתוך תה רותח אבל המנטה נחשבת למקררת ברפואה הסינית בעוד הקינמון נחשב למחמם.
ניתן אינטואיטיבית להבין מדוע זה מוגדר כך.
כאשר אנו שותים מנטה אנו מרגישים קרירות מסוימת ובקינמון הגוף מתחמם מיד.
עפ"י דוגמא פשוטה זו ניתן להבין שכל צמח וחומר שבשימוש ברפואת הצמחים הסינית מוגדר בין היתר על פי הטמפרטורה שלו.
ישנם צמחי מרפא סינים "חמים" יש "קרים" ויש צמחי מרפא סינים דרגות ביניים – חמימים וקרירים.
הטמפרטורה נקבעת על פי השפעת הצמח על גוף האדם ועל המחלות השונות.
הטמפרטורה יכולה להשתנות בצורות הכנה שונות של הצמח ועל ידי כך ישתנה גם תפקודו.
כך למשל שורש הרימניה (rehmannia או di huang בסינית), אשר חשוב לטיפול ביובש ובמחלות חום כרוניות, הינו קר כאשר הוא טרי. מתוקף כך הוא מטפל במחלות בהן יש אלמנט חם בגוף שיש צורך לסלק ולפזר.
הצמח קר כאשר הוא טרי אך כאשר הוא עובר עיבוד בו מבשלים אותו עם יין, הוא הופך לחמים.
תפקודו משתנה מצמח מקרר ומזין למחלות חום כרוניות לצמח בעל אלמנט חיזוק המסוגל לטפל במחלות בהן יש חוסר חזק בגוף, חולשה כללית, בעיות מחזור ועוד.
למרות שמדובר באותו הצמח תפקודיו שונים מאוד והשימוש בו ייעשה בצורה שונה לחלוטין בפורמולות השונות.
השימוש בצמחי מרפא סיניים עפ"י הטמפרטורה שלהם נעשה באופן הפוך לביטויים הגופניים.
במצבים בהם הגוף מבטא חום – עיניים אדומות, פצעים בגוף, עור אדום ופנים סמוקות, הזעות חזקות, נדודי שינה, עצירויות ועוד, נבחר בצמחים קרירים וקרים.
הצמחים יבחרו עפ"י חומרת המחלה ובהתאמה למצב.
במחלות בהן יש קור בגוף – חיוורון, רתיעה מקור, שילשולים, כבדות וחולשה ועוד נעשה שימוש בצמחים חמימים וחמים.
חום יטפל בקור, קור יטפל בחום.
קישור לאיברים ו"כיוון"
כל צמח במטריה מדיקה הסינית (אוסף הגדרות צמחי המרפא הסיניים) שייך למערכת מסוימת או מספר מערכות.
מערכות אלו נקראות בשם "איבר" אך בפועל כל "איבר" שכזה מכיל רשימה ארוכה של ביטויים ותפקודים בכל מיני אזורים בגוף ולא מתייחס לאיבר ספציפי בלבד.
"איבר" הכליות למשל מתייחס ברפואה הסינית אל הגב התחתון, עצמות הגוף, ברכיים וקרסוליים, אוזניים וחוש השמיעה, שיער הראש, מוח, פתחים תחתונים, אברי המין ומערכת הרבייה, מצבים רגשיים המקושרים לפחד ועוד.
אנו רואים אפוא כי למרות השם הדומה – כליות, ההתייחסות היא פחות לאיבר ויותר למערכת שלמה של ביטויים בחלקים שונים.
בכל צמח מרפא סיני יש פירוט של ה"איברים" אליהם הוא נכנס ועליהם הוא משפיע.
צמחי מרפא סיניים המשפיעים על הכליות הסיניות אם כך ישפיעו על בעיות גב תחתון, בירכיים, יסייעו בשמיעה ויתמכו בשיער הראש.
בנוסף, הם יחזקו את השליטה בפתחים התחתונים ואת מערכת המין וכו'.
השימוש בצמחי מרפא סיניים עפ"י הגדרה זו פשוט יחסית ומאפשר התאמה של הצמח עפ"י המערכת עליה הוא משפיע.
קריטריון הגדרתי זה הינו הדומה ביותר להגדרה המערבית של צמחי המרפא – צמחים שעוזרים לעיכול, צמחים שמפחיתים שומן בכבד, צמחים שמרגיעים וכו'.
בנוסף, קיימת הגדרת כיוון בצמחי מרפא סיניים מסוימים ברפואה הסינית.
צמחי מרפא מעלים וצמחי מרפא מורידים, צמחים מפזרים וכו'.
במצבי צניחה (שילשולים למשל) נשתמש בצמחים מעלים.
במצבי עלייה מוגזמת מעלה (מיגרנות למשל) נעזר בצמחים מורידים.
איך נגדיר אז את שן הארי?
כעת, משלמדנו איך מוגדרים צמחי המרפא הסינים, נוכל להבין את ההגדרה הבאה:
שן ארי (pu gong ying – בשמו הסיני):
טעם: מר ומתוק – ירמז על כך שתפקודיו כוללים ניקוז מטה של אלמנטים עודפים (מר) + חיזוק (מתוק).
טמפ': קר – ירמז על כך שיטפל במצבי חום ובשילוב עם הטעם – ינקז אותם.
איברים: כבד, קיבה – ירמז על כך שתפקודיו יהיו בתחומי מערכות אלו.
נזכור שוב – לא מדובר רק על האיבר עצמו אלא על אוסף של ביטויים ותפקודים.
תפקודים:
1) מוריד אש ורעילות, מטפל בחום, אש ורעילות, במיוחד חום בכבד.
מתאים לעיניים נפוחות, כואבות ואדומות.
2) מטפל באבססים ונודולות קשות, קשיחות וכואבות בצוואר ובגרון.
יעיל גם לאבססים בחזה ובמעיים, בשימוש פנימי וחיצוני.
3) הצמח משפר ייצור חלב, בעיקר כשהבעיה נובעת מחום.
4) מעודד שיתון. טוב לכאב וצריבה בהשתנה עם שתן צהוב, מועט.
5) בעל אפקט מחזק של מערכת החיסון.
ניתן לראות בבירור :הצמח מטהר חום במצבי דלקות בדרכי השתן, עיניים נפוחות וכואבות, אבצסים וכו' – טעם מר וטמפ' קרה.
הצמח מחזק חולשה במצבי מערכת חיסון חלשה וחוסר בחלב אם (שנובע מחום) – טעם מתוק.
הצמח עובד על העיניים – נכנס אל הכבד (אשר אחראי על העיניים עפ"י הרפואה הסינית).
בטיפול, לאחר אבחנה נכונה שמתבצעת עבור המטופל, ניתן להתאים את צמח המרפא במידה וקיים מצב של חום במערכות אלו עם התסמינים המפורטים.
כך מותאמים באופן כללי צמחי מרפא סינים.
כך הופך הטיפול למדויק ומותאם עבור כל מטופל ומטופל.
צמחי מרפא סיניים – סיכום
ההגדרה הקדומה של צמחי מרפא סיניים שונה מאוד מרפואות צמחים עממיות אחרות.
היא מאפשרת התאמה מדויקת של צמחי מרפא במרקחת וביצוע רקיחה אישית לכל מטופל עפ"י מצבו ועפ"י בעיותיו.
האפשרות לבצע חיתוכים בתכונות הצמחים לצורך התאמה מדויקת הופך את השימוש בצמחי המרפא הסינים למקצוע מרתק ומדויק מעין כמוהו.
כך למשל, במצב בו אדם סובל מחולשה נרצה לבחור בצמח מתוק בעל אופי מחזק.
אם החולשה מלווה בחום נבחר בצמח מתוק בעל טמפרטורה קרירה לעומת מצב בו החולשה מלווה בקור אז נרצה צמח מתוק וחמים.
אם חולשה זו קיימת בקיבה נבחר צמח מרפא מתוק וחמים/קריר שמשפיע על הקיבה ואם החולשה מתבטאת דווקא בכליות נבחר בצמח שכזה הנכנס לכליות.
רוצים לקרוא עוד על צמחי המרפא – בקרוב מאמר נוסף ובנתיים היכנסו למאמר הזה
אהבת את המאמר? הרשמ/י לניוזלטר!
הרשם/י עכשיו לקבלת עידכונים שוטפים, מאמרים ותרגילים מצולמים.
