על הרפואה שבמכה – הפזיולוגיה של השיפור העצמי

3 מכות הכוכבים - תרגיל חיזוק עצמות הידיים
אנחנו יודעים שאם נתאמן על משהו, נשתפר בו.
לפעמים קשה לנו להאמין בכך אבל זה נכון.
אנחנו יודעים גם שאם נשב על הספה כל היום, גופנו יתעצב בצורה שונה מאשר אם נחליט שאנו מתאמנים למרתון. בגיל שלוש וגם בגיל תשעים ושלוש הגוף שלנו הוא בעל יכולת שינוי מדהימה!
כזו שמאפשרת לנו להתחזק, לבנות ולהחלים.
בקלניקה אני פוגש מטופלים רבים. חלקם אבדו את האמונה שגופם יכול לשנות את הצורה בה הוא עובד מאז הפגיעה או הפציעה שלהם.
עבורם כתבתי את המאמר כדי להראות שלא מדובר רק באמונה אופטימית וב"יהיה בסדר". מדובר בעקרון גופני (ונפשי) השזור ופועל ברקמות רבות בגופינו. אלו שנפצעות ואלו שמגיבות אליו ומתחזקות מחדש. הפזיולוגיה של השיפור העצמי שלנו - אם תרצו.

איך אנחנו מתפתחים

עיקרון מעניין קיים בגוף שלנו.
כזה שאולי מרגיש טריוויאלי והגיוני אך על סמך ההתנהגות שלנו, אינו באמת כזה.
אצא בהצהרה קצת "ניו-אייג'ית" ואסביר:
אנחנו גדלים ומתפתחים, מתחזקים ומשתפרים מול רגעי משבר ועומס.
 
וכעת נסביר את העניין כי בכל זאת, מדובר בדף: תום רוטנברג – רפואה סינית מסורתית ולא בדף של TONY ROBBINS.

חוק וולף

במאה ה19 חי בגרמניה מנתח בשם יוליוס וולף אשר חקר רבות את גוף האדם וגילה ממצא מעניין:
עצמות יעצבו את עצמן מחדש ויתחזקו לאורך זמן כאשר מופעל עליהן לחץ ועומס.
 
העצם תתאים את עצמה לסוג העומס שפועל עליה ולכיוון בו הוא פועל.
יוליוס וולף - חוקר והוגה חוק וולף

יוליוס וולף

כך למשל, עקרונית, אם נעמוד על רגל ימין בכל יום במשך 15 דק', מלבד השרירים, לאורך זמן, גם עצמות הרגל יהפכו חזקות יותר.
אם נשעין את משקל גופנו על האמה כדי לקרוא ספר שמונח על השולחן, לאט לאט נחזק את האמות.
(אני אומר – עקרונית – כיוון שיש חשיבות למידת העומס המייצרת שינוי אבל לצורך הדוגמא, נשתמש במצבים הנ"ל).
לרוע המזל, הכלל פועל גם בכיוון ההפוך – אם נמנע מלהפעיל משקל ועומס על אזור מסויים בגוף, העצמות בו ייחלשו.
חוק זה נקרא "חוק וולף".
 

חוק דיוויס

פחות או יותר באותה התקופה, מעבר לים בארה"ב, פעל המנתח הנרי דיוויס ומצא כלל דומה לגבי רקמות
חיבור ורקמות רכות.
הנרי דייוויס - חוקר רקמות חיבור ומפתח חוק דייוויס

הנרי דייוויס

רקמות רכות ורקמות חיבור (גידים, רצועות וכו') יחלימו מפציעה וקריעה בדרך שתתאים בצורה הטובה ביותר לעומסים שפועלים עליהן במהלך השיקום והריפוי.
מה אומר המשפט הארוך הזה?
אם נקעתי את הרגל – אחת מהרצועות שבקרסול מתוחה או נקרעה חלקית וכעת הרי שעלי לשקם את עצמי.
מה יקרה אבל אם אקבע את הרגל ולא אזיז אותה?
מה יקרה אם אפעל עפ"י התפיסה ש"צריך לתת לה לנוח – לא להזיז אותה בכלל"?
 
עפ"י חוק דייוויס, אם לא אזיז כלל את הרגל ואקבע אותה, הרצועה תבנה בצורה מוגבלת וחלשה.
ה"עומסים" שידרשו את בניית הרצועה יהיו רק בכיוון אחד – כיוון הקיבוע.
הסיבים יבנו רק לכיוון אחד ולכן, בסופו של דבר, הרצועה לא תאפשר לי טווח תנועה מלא. 
כך כשאחלים, הרגל תהיה מוגבלת, חלשה יותר ותטה לפתח פציעות חוזרות.
לעומת זאת, אם אפעל בצורה נכונה, אאתגר את הרגל בתרגילים מגוונים ומתאימים לשלב ההחלמה, תיבנה הרצועה בצורה חזקה יותר וכזו המאפשרת טווח תנועה גדול יותר.
חוק זה ידוע בשם "חוק דייוויס".
 
כאן כמובן חשוב להדגיש שאין זה אומר שלאחר נקע ברגל יש לצאת לריקודים
צריך לתת לאזור לנוח כמובן אבל ההגדרה של לנוח היא חשובה כאן.
בלנוח לא מדובר לרוב על קיבוע ללא תזוזה ויכולת תנועה.
מדובר בפועל על תרגילים מתאימים שנבצע בעצימות נמוכה אשר תלך ותעלה עם התקדמות השיקום.
 

עומס —> שיפור והתפתחות. זה מזכיר לי משהו, איפה עוד רואים את זה?

אנחנו הרי מכירים את זה:

גם השרירים שלנו ויכולת הנשיאה שלהם גדלים ומשתפרים כך – עומס יוצר דרישה לסינתזת חלבונים מוגברת וליצירה של יחידות כיווץ רבות יותר בתוך השריר.

אפילו במוח שלנו, "חוק הב" שפותח ע"י הנוירופסיכולוג הנודע דונלד הב, מראה שהקשרים בין העצבים שלנו משתנים בהתאם לגירויים אליהם אנו נחשפים שוב ושוב.

דונלד הב - פסיכולוג ונוירופסיכולוג, מפתח חוק הב

דונלד הב

מה זה אומר? 
שככל שאנחנו לומדים משהו זמן רב יותר ומספר רב יותר של פעמים, אנחנו זוכרים ומכירים אותו טוב יותר ויש לכך ממש בסיס מוחי!
מבנה המוח שלנו עצמו משתנה!
מדהים, לא?!
 

אז מה זה נותן לי?

כאשר אנו עוסקים בשיקום מפציעה העניין ברור.
חשוב לשמור על תנועה מותאמת ונכונה כדי להכווין ולהסליל את הגוף למקום הגבוה ביותר בו נרצה להיות לאחר השיקום.
בשלושת החוקים הללו לא מדובר אבל רק על תהליך ריפוי ושיקום מפציעה.
חוק וולף וחוק דייוויס (וגם חוק הב בעצם) הם למעשה חוקים המגדירים כיצד הגוף שלנו מסתגל לשינויים בסביבה.
 
איך אדם שמתחיל להתאמן על הרמת משקולות מצליח להניף משקלים מסויימים אך לא מאוד משתפר בריצה?
איך אדם אחר מצליח לרוץ ריצות למרחקים הולכים וגדלים אך לא להניף יותר משקל?
איך אדם שדובר שפה אחת, לומד ושוקד ומצליח להבין שפה שונה?
כל אלו מוסברים ע"י אותו העיקרון – אדם שמתאמן, מעמיס על המערכת שלו ודורש מהחלקים השונים בה להתפתח כדי לעמוד בעומס כדי לבצע את המשימה.
 
המדהים הוא שאותו העיקרון בא לידי ביטוי בצורה דומה בכל המערכות והרקמות שלנו – 
עצם תבנה חזקה יותר כפונקציה של עומס עליה – חוק וולף
סיבי רקמת חיבור יבנו בכיוון העומסים המופעלים – חוק דייוויס
הסתעפות נוירונים ויצירת סינפסות חדשות כמו גם עיבויין כפונקציה של גירויים המופיעים יחד – חוק הב.
 

מה זה אומר לגביי?

אם איני בכושר ואתחיל לרוץ, שרירי יתעייפו מהר.
אם אקום למחרת ואנסה שוב, שרירי יתעייפו עדיין אך הדבר יאותת לגוף ש"אני רציני".
שיש צורך לחזק את המערכת, להכין ולהתאים אותה כדי לתמוך בשיגעון החדש שלי – ריצה.
עצמותיי יתחזקו ויבנו בהתאם לעומסים ולזעזועים שגופי סופג ע"מ שיוכלו לספוג אותם.
שרירי הרגליים שלי יתחזקו ויושם דגש עליהם כדי שגופי יוכל להמשיך לעמוד במטלה זו.
שריר הלב שלי ישפר את יכולת הכיווץ שלו כדי להזרים דם מחומצן אל שרירי הגוף השונים ותנועת הריאות תשתפר.
 
מנגד, אם השיגעון החדש חדש שלי יהיה דווקא להפסיק את הריצה ולשבת על הכיסא בכל יום 8 שעות כדי לצפות בסדרות בנטפליקס – גם כאן הגוף יבין את הרמז, יחזק קצת את עצמות הישיבה (באם אני יושב על כיסא קשיח), ירפד את אזור הישבן ברקמת שומן כדי למנוע לחץ על העצמות ויפסיק את התחזוקה והבניה החזקה של שרירי הידיים, הרגליים והחזה – בשביל מה להשקיע?
 
אנו רואים כמעט בכל מקום בגוף שלנו – שרירים, עצמות, רקמות חיבור – שכאשר אנו יוצרים עומס (ובמקומות מסויימים אף פגיעה קלה), הרקמות מתחזקות והופכות מתאימות יותר לעמידה במטלה.
 
אפילו בתחום הפוריות ניתן לראות את העיקרון הזה בטיפולי פיפל (Pipelle) בהם לאחר לקיחה של ביופסיה מרירית הרחם תוך גירוד קל שלה, ניתן לראות לעיתים "התעוררות" שלה ועליה ביכולת הפוריות.
אמנם נושא זה עדיין נחקר ובו אין עוד מסקנה חד משמעית אך בשטח, רופאים רבים מכירים בשיטה זו כאמצעי שיכול במקרים מסויימים להגביר את סיכויי הכניסה להריון.
הגוף שלנו אם כן מתעצב בהתאם למה שאנחנו דורשים ממנו.
אם נעמיס עליו (באופן הדרגתי ומתון) הוא יכנס למצב עיצוב מחדש ולאורך זמן ישנה את המבנה שלו כדי לתמוך בעומס.
 
אז ראינו כיצד פועל הגוף שלנו. ראינו שגירוי, יצירת עומס, סטרס מסויים ובמידה מסויימת אפילו פציעה או מיקרו טראומה גורמים לצמיחה וחיזוק.
 

ומה עם הנפש?

ובכן כאן, הנימה ה"ניו-אייג'ית" אולי מתאימה :).
לצאת מאזור הנוחות".
 "להזיז את הגבינה".
"לנסות בכל יום משהו חדש או משהו שמפחיד אותי".
משפטים אלו נשמעים כבר כמו סיסמאות שחוקות אבל בפועל, כפי שראינו, הם הבסיס לשינוי ולחיזוק הגוף והנפש שלנו כבר ברמה ה"ארצית" ביותר – הרמה הפזיולוגית.
 
אנו יודעים שבסופו של דבר, התמודדות נכונה ומותאמת עם קשיים בונה אותנו. 
לא מדובר בהכרח על חשיפה אגרסיבית לגירוי מאיים או פתירת הקושי ב"יאללה תתמודד/י" וב"יהיה בסדר". לא!
על תהליך בו אדם מצליח להתמודד עם סיטואציות שנחשבות קשות עבורו בצורה הדרגתית ונכונה עבורו.
 
חישבו על עצמכם.ן.
על קשיים שעברתם.ן במהלך החיים, דברים שהתמודדתם.ן עימם.
העמידה מול קהל שהפחידה אתכם ואחריה, כשהצלחתם, הרגשתם נהדר.
התחרות ממנה חששתם ולכן התאמנת עבורה בצורה אינטנסיבית.
 
אנחנו מתחזקים כאשר משהו מטלטל (מעט) את האזור הנוח שלנו וגורם לנו להרחיבו.
 

מה אפשר ללמוד מזה?

ללכת יחפים כמובן! בואו נסביר למה הכוונה.
ברמה הגופנית אנו מבינים שעלינו ללמוד להיות פעילים!
לרוץ, ללכת, לקפוץ, להתגלגל.
לנסות ולהשאר בטווח תנועה כמה שיותר גדול ורחב.
 
לכו יחפים על החול כדי לדרוש מעצמות ורקמות כף הרגל להתחזק ולהתנגד לניוון שבנעליים ובאספלט.
תרגלו קפיצות כדי לחזק את העצמות והשרירים של הרגליים.
עבדו עם מתח וסובבו ידיים כדי לתרגל את טווח התנועה העצום של הכתפיים שלנו.
 
נסו לעשות דברים חדשים, דברים שאתם לא מכירים.
 
מסתבר שאנחנו מתחזקים, בכל המישורים, כשאנחנו מאתגרים את עצמנו!
וברמה הנפשית?
ברמה הנפשית נפעל עפ"י אותם עקרונות. 
ננסה דברים חדשים. 
נפעל להבין מהם הפחדים שלנו (המגבלות).
לא נתקוף אותם חזיתית בכל הכוח אלא ננסה להבין מהי הדרך ההדרגתית הנכונה לנו להתמודד איתם.
 

ואיך זה קשור לרפואה סינית?

טיפול ברפואה סינית עובד בדיוק על אותו העקרון.
ראיתם פעם איך נראה טיפול סיני?
טיפול סיני משלב לרוב בין כלים רבים. 
הכלים החיצוניים כולליםדיקור סיני, כוסות רוח, טווינא (פיזיותרפיה סינית), מוקסה (טכניקת חימום), גוואשה (גירוי וגרוד של העור עם מכשיר פלסטיק קטן ליצירת שטף דם), הקזת דם.
דיקור סיני - תום רוטנברג
הטיפול עצמו עדין מאוד, למרות הדימויים המעט מאיימים אולי שעולים כשחושבים על החדרת מחטים אל הגוף.
המחטים עדינות מאוד, הטווינא משחררת, כוסות הרוח נעימות ומרגיעות.
 
אבל עדיין – כלים אלו יוצרים בגוף "פגיעה" מסויימת:
המחטים חודרות אל הגוף.
כוסות הרוח שואבות ויוצרות שטף דם.
בטווינא לעיתים עובדים עמוק או חזק כדי להזיז אזור תקוע.
הקזת דם היא, ובכן, מקיזה דם.
ומוקסה? טוב מוקסה תמיד נעימה :). 
אבל יש בהחלט מצבים בסין בהם משתמשים במוקסה גם בצורה אגרסיבית יותר, לחמם ע"מ לגרום לצלקת קטנה.
חשוב לומר שוב כדי לא להבהיל את קהל הקוראים – הטיפול מאוד מאוד עדין. 
עם כל תצוגת האיימים שאני עושה פה, הטיפול נעים, מרגיע ולעיתים כמעט ואינו מורגש. 
הוא בטוח במיוחד, בטח ובטח בהשוואה לאפיקי טיפול אחרים(תרופות, ניתוחים וכו') ומעבר לכך, הוא אפקטיבי – מאוד!
עם זאת, אנחנו כן רואים שהטיפול שואף לייצר מיקרו טראומה בגוף. 
זאת כדי לעודד תהליכי תיקון וריפוי, לשפר את זרימת הדם המקומית ולאפשר תנועה טובה יותר.
 

נהדר לראות ש..

בעצם, טיפולים שקיימים 5000 שנה כבר פועלים על העיקרון הטבעי שנמצא ממש עכשיו, לפני קצת מעל 100 שנים.
עומס מסוים בשביל לייצר תיקון, ריפוי, להתמודד עם מחלות ולחזק את האדם.
חוזקו של הטיפול הסיני הוא בכך שהוא מפעיל את הגוף לפעולה. 
הוא אינו מסתמך על מיסוך של התסמינים אלא דורש מהגוף לתקן את המנגנון התקול שמייצר אותם.
בין אם מדובר בעיכול לא תקין, כתף קפואה שלא זזה או דיכאון, הטיפול הסיני שואף להגביר את פעילות המערכת בתיקון עצמי. 
בנוסף, ללוות אותה בתהליך תיקון זה כדי לוודא שהוא מגיע לידי מיצוי מקסימלי.
 

חוק וולף ואני –

כשהייתי בן 14 בערך התחלתי ללמוד את אומנות הלחימה הסינית – קונג פו.
פרוש המושג "קונג פו" אגב הוא מיומנות הנרכשת בעקבות השקעת זמן ומאמץ. קשור מאוד לעניינינו אבל לא על כך רציתי לדבר.
כבר בשיעור הראשון, ביצענו תרגיל שנקרא KA SAAM XING – "מכת 3 הכוכבים".
בתרגיל זה עומדים אחד מול השני (בסרטון אני מול עמוד) ומכים עם היד ב3 מכות כאשר המטרה היא לפגוע עם העצם.
עצם בעצם, עצם בעצם ועצם בעצם. 3 מכות מ3 זוויות, אחד מול השני.
התרגיל כואב. מאוד כואב.
אני זוכר את הרתיעה בשיעור הראשון מכל מכה.
פעמים רבות, אחריו, מופיעים סימנים כחולים.
בקונג פו כמו בקונג פו, למחרת, ממשיכים כמובן שוב באותו התרגיל – סימנים כחולים או לא סימנים כחולים.
לאורך זמן, ראיתי שהמכות נעשות יעילות יותר. הרתיעה יורדת והעצם הופכת חזקה.
העצם הלכה והתחזקה עוד ועוד עד שהיום, אני כמעט ולא מרגיש כאב כאשר אני מבצע את התרגיל ומנגד, יכול לפגוע בעוצמה רבה.
בתהליך זה הרגשתי על עצמי את חוק וולף. 
דרשתי מהעצם לעמוד בעומסים של המכות הללו והיא מצידה, בתהליך של כמה שבועות – חודשים, נענתה והתחזקה.
 

בסרטון המצורף –

קא סאם סינג. 
תרגיל "מכת 3 הכוכבים" שאנו מבצעים בשיעורים לצורך חיזוק והקשחת העצמות.
התרגיל עובד, בין היתר, על בסיס חוק וולף כאמור. 
חוק זה נקרא על שם אנטומיסט ופיזיולוגי גרמני, יוליסס וולף שמצא שעצם, כל עצם בגוף, מתחזקת בהתאם לעומסים המופעלים עליה.
בכך מקיימת העצם את אותה החוקיות של שאר רקמות החיבור (העצם עצמה היא רקמת חיבור), שרירי הגוף וכמובן, הנפש שלנו.
אנחנו מתחזקים כאשר אנו שמים עצמנו בנקודות עומס אשר מנוהלות בצורה נכונה. בתרגיל 3 מכות הפועלות לחיזוק אזור האמה, עצם הרדיוס והאולנה.
מאחל לכם דרכים נעימות יותר להתחזק אבל גם לזכור ש – לפעמים זה כואב ולא נעים, אבל זה תמיד למטרה טובה 🙂

אם תרצו להשאר מעודכנים, עקבו אחריי בדף הפייסבוק שלי כאן: תום רוטנברג – רפואה סינית מסורתית או בעמוד האינסטגרם שלי: @tom_chinese_medicine

להרגיש טוב יותר

לטפל במה שמפריע

אולי זה לחזור לרוץ.. אולי לקום בבוקר בלי הנוקשות הזו בגב.. אולי זו מערכת העיכול ואולי זה סתם להרגיש יותר חיוניות, כוח ופחות עייפות.

רוצה להבין איך הרפואה הסינית יכולה לעזור לך ובמה? 

צור/צרי איתי קשר ונתייעץ יחד!

תום רוטנברג הוא מטפל ומרצה לרפואה סינית מסורתית בעל נסיון וותק של מעל ל-10 שנים.

בוגר לימודים בארץ ובסין ובעל קליניקה פרטית בחיפה.

בבלוג כותב תום על הרפואה הסינית, דיקור סיני, צמחי מרפא וכלי טיפול נוספים, פילוסופיה סינית, גישת ה"אדם החזק" אותה הוא מפתח ועוד.

המאמרים הנקראים ביותר
קטגוריות ונושאים
ארכיון

טיפים, תרגילים, מידע ותוכן מרתק ועוד..
הכל על איך לשמור ולשפר את הבריאות באמצעות הרפואה הסינית.

הצטרפ.י לרשימת התפוצה!

טיפים, תרגילים, מידע ותוכן מרתק ועוד..
הכל על איך לשמור ולשפר את הבריאות באמצעות הרפואה הסינית.

הצטרפ.י לרשימת התפוצה!

אנשים שקראו את המאמר קראו גם:

טיפים, תרגילים, מידע ותוכן מרתק ועוד..
הכל על איך לשמור ולשפר את הבריאות באמצעות הרפואה הסינית.

הצטרפ.י לרשימת התפוצה!