פאנג היה מטפל באמצעות צמחי מרפא סיניים.
לא דיקור סיני ולא כלים אחרים, רק צמחים.
הוא היה רופא מומחה לרפואה פנימית עם התמחות במחלות כבד וסרטן.
המטופלים היו זורמים אל חדר הטיפולים הקטן ופוגשים בו, במתורגמנית לידיה ובנו – 3 סטודנטים מישראל – לנה (מצד ימין), אריאל, לימים שותפי למרכז "רפואה סינית בקהילה" בחיפה (מצד שמאל), ואני.
תוכלו לראות בתמונה את פרופסור פאנג שנמצא כמובן במרכז ליד אישתו.
איך התבצע הטיפול
פאנג היה שואל את המטופל מספר שאלות, בודק את הדופק שלו ומתבונן בלשון ולאחר מכן רושם מרשם צמחי מרפא בזריזות.
בכמה דקות בלבד היה מספיק לקלוט את המטופל/ת, לבצע אבחנה ולרשום תרופה (צמחית) עבורו/ה.
את המרשם היה המטופל רוכש בבית המרקחת הסמוך, מבשל בבית ושותה.
לאחר מספר ימים היה מגיע לבדיקה חוזרת ולהתאמה מחודשת של המרשם.
הקצב היה מסחרר. מטופל אחרי מטופל אחרי מטופל.
לצד זאת, הדיוק היה מדהים.
כל מטופל והפורמולה הצמחית המתאימה לו.
מטופלים עם בעיות שונות לגמרי קיבלו את אותו הטיפול ומטופלים עם אותה הבעיה קיבלו טיפול שונה לחלוטין.
זהו קיסמה של הרפואה הסינית המסורתית ורפואת הצמחים, זה הכוח של האבחנה המבדלת והתאמת הטיפול למטופל.
"תסתכלו עליו קודם כל"
באחד מן הימים, במהלך המשמרת והזרם האינסופי של המטופלים עשינו טעות.
כמורה, היה פאנג שואל אותנו מידי פעם לדעתנו.
"איזו פורמולה לדעתכם מתאימה לו?"
"מה אתם רואים בלשון ומה הדופק?"
"איזה צמח הייתם גורעים ומה הייתם מוסיפים במקומו".
אנחנו היינו רושמים הכל במחשב קטנטן שישב בפינת השולחן.
היינו מרוכזים מאוד בתיעוד וברישום והמטופלים על הכיסא התחלפו כל הזמן.
באחד מן הימים כאמור, עשינו טעות.
על הכיסא שלידנו התיישב מטופל. בחור צעיר בן 32 שסבל מצריבה במתן שתן וכאבי בטן.
כאשר הרמתי עיני מהמחשב הסתכלתי עליו, כמו שנהוג לעשות באיבחון הסיני.
פניו היו אדומים והוא זז באי נוחות. כאשר בדקתי את הדופק שלו, הקצב היה מהיר.
"חום" אמרנו עוד לפני שהרופא שאל.
מדובר על מצב של חום בגוף עפ"י הרפואה הסינית, שהרי פניו אדומים, הוא נע בכיסא ואינו בנוח והדופק שלו מהיר.
כל אלו מעידים על חום.
הרופא הסתכל עלינו והניד ראשו בשלילה.
"קור!" פסק.
כשנגמר יום הטיפולים שאלנו – "מדוע קור? הרי הסימנים הראו בבירור על חום בגוף המייצר את התלונה העיקרית".
"תסתכלו עליו קודם כל..", אמר פאנג.
"כשהמטופל חיכה בחוץ לתורו, אתם הייתם עסוקים במחשב שלכם", אמר.
"כאשר הוא נכנס אל חדר הטיפול הוא ראה, חוץ מהרופא, עוד 4 אנשים. 3 מתוכם זרים מערביים", הוסיף.
"כאשר הוא נכנס הוא היה חיוור וכבד אך ברגע שראה אתכם, הוא הסמיק והיה נבוך מאוד.
הוא התיישב לידכם וסיפר על מצבו האינטימי בחוסר נוחות.
הוא התרגש מאוד והיה במבוכה גדולה.
לכן פניו היו סמוקים והדופק היה מהיר.
אך אל תטעו. המצב המאפיין היה קור ולא חום, שהגיע כתופעה רגעית.
אם הייתם מאבחנים את המצב כחום והייתם נותנים צמחים מרים וקרים, הייתם פוגעים במערכת העיכול הרגישה של המטופל ומחלישים אותו עוד יותר.
הטיפול כולו היה נפגע כיוון שלא הסתכלתם עליו ברגע שנכנס אל החדר", פירט פאנג.
"עליכם להרים את העיניים מהמחשב ולהתבונן במטופל ברגע שנכנס לחדר. ניתן ללמוד פרטים רבים מכך!", סיכם.
שילוב של 4 שיטות לאבחנה מנצחת
ברפואה הסינית קיימות 4 צורות איבחון ויש להשתמש בכולן ע"מ לגבש אבחנה מדויקת.
כרפואה השמה את המטופל במרכז התהליך הטיפולי, גם האבחנה שומרת על מגע אישי ומקבלת באופן דקדקני מידע מהמטופל באמצעות הפעלת החושים השונים.
שיטות אלו יוצרות כבר בפגישת האבחנה את הקשר הייחודי בין המטפל לבין המטופל.
שיטות האיבחון נקראות גם "4 השיטות" (SI ZHEN)WANG ZHEN –
INSPECTION – התבוננות ובחינה.
WEN ZHEN – LISTENING AND SMELLING – הקשבה והרחה.
WEN ZHEN – INQUIRY – תישאול.
QIE ZHEN – PALPAION&PULSE TAKING – מגע.
קוריוז קטן – בסינית, הרחה והקשבה המופיעות כשיטה השנייה הן מילה אחת – WEN בעוד שבאנגלית כמובן, מדובר על 2 מילים נפרדות.
בנוסף, כדי להוסיף על הבילבול, WEN המופיעה בשיטה השלישית נהגית אחרת ומתייחסת למילה הסינית ל"שאלה" או – "שיטת השאלות" – תשאול.
WANG ZHEN – INSPECTION –
התבוננות במצב הפעילות המנטלית של המטופל, תנועת הגוף, צורת הגוף, מראה והפרשות שונות ע"י חוש הראייה של הרופא.
יכולת זו חשובה מאוד אצל רופאים ורופאים רבים בסין שואפים להגיע למצב של איבחון מושלם ע"י ראייה.
מהצורה בה האדם עומד או יושב, הברק שיש לו בעיניים, מבנה גופו, נקודות חן או כתמים שעל העור וכו' וכו' וכו'.
כל דבר שניתן להבחין בו בראייה מאפשר הבחנה ואבחנה וקבלת מידע לצורך דיאגנוזה וטיפול.
בשיטה זו גם נתבונן בלשון וננסה לנתח את מראה ע"מ לקבל פרטים חיוניים לאבחנה.
WEN ZHEN – LISTENING AND SMELLING –
האם הדיבור חזק או חלש, ברור או מקוטע, האם הקול גבוה או נמוך, איך נשמע השיעול, האם קיימות אנחות ועוד ועוד..
שיטה זו בשימוש על מנת לאבחן האם יש משהו לא תקין איך שהמטופל או גופו נשמעים ע"י חוש השמיעה של הרופא.
בנוסף, נפוץ פחות בימינו אנו אך בעבר נהגו גם להתייחס לריחו של המטופל או דרמטי מכך, ריח של הפרשותיו ע"י חוש הריח של הרופא על מנת לשפוט את מצב המחלה.
כיום, כיוון שהמטופל מגיע לרוב עם דאודורנט ואחרי מקלחת, קשה יותר להבחין בריחות אופייניים אך העניין עדיין קיים במקרים מסויימים.
WEN ZHEN – INQUIRYWEN – במשמעות של לשאול.
תשאול רפואי שעורך הרופא וכולל שאלות על סביבתו, תלונתו העיקרית, אורח חייו של המטופל וכו' זאת על מנת למצוא את הסיבה למחלה ו/או את המצב שגרם לה.
התשאול כולל מצב מחייה, סביבה, הרגלי חיים, מערכות יחסים ועוד לצד שאלות על התלונה העיקרית, תלונות משניות, סקירה מערכתית והיסטוריה רפואית על מנת לקבל מידע חשוב באבחון המחלה.
QIE ZHEN – PALPATION & PULSE TAKING –
בשיטה זו נוגע הרופא במטופל וחש אזורים שונים בגופו על פי הצורך.
איזורים כמו חזה, בטן, גפיים, גב, נקודות דיקור שונות, שרירים שונים וכו' מספקים מידע רב אודות מצבו הרפואי של המטופל.
פעמים רבות המטופל עצמו מבקש זאת – "גע בשריר הזה" הוא יגיד ויצביע על שרירי השכמה התפוסים.
ע"י מגע ניתן להבין פעמים רבות מה חומרת הבעיה ובנוסף, כמה הגוף חזק כדי לתקן אותה.
בשיטה זו קיימת גם אבחנת הדופק המפורסמת של הרפואה הסינית.
הרופא נוגע בפרק כף ידו של המטופל (לרוב) ודרך קריאת התחושה תחת אצבעותיו יכול להסיק רבות מתוך איכויות הדופק השונות – קצב, גודל, נפח, מיקום וכו'.
כל שיטות האיבחון חשובות באותה מידה ולא יכולות להיות מוחלפות אחת בשנייה.
הן צריכות להיות בשימוש סימולטני על מנת להבטיח דיאגנוזה נכונה.
הצלבת המידע
על בסיס האיבחון מותאם הטיפול.
כמטפל ברפואה סינית מסורתית אני יכול להתגאות בכך שהאבחנה עודנה אישית, שמה חשיבות רבה על דברי המטופל ודיווחיו, מתבוננת בו, נוגעת בו, מקשיבה לו.
מעבר לתחושה החיובית, עניין זה קריטי כדי לאפשר בנייה של תהליך טיפול נכון ומותאם אישית.
כיום שומעים רבות על נפלאות הרפואה המודרנית והאבחון המדויק שבה.
בעולמנו המערבי כיום, ניתן לדעת באמצעות מכשירים מדויקים איזה ריס לא מתפקד או איזה נים קטן פגוע ובאיזו רקמה.
ועם זאת, עדיין אנו שומעים פעמים רבות טענות על כך שהאבחון קר מידי, ממוקד יתר על המידה ולעיתים גורם ל"נפילה בין הכיסאות" במקרים רפואיים מורכבים.
האבחון הסיני אינו בא כמובן להחליף את הטיפול המודרני ולראייה, גם בסין מבוצע שילוב בין שתי הרפואות, אך הוא כן מציע איבחון ישיר יותר, יותר "HANDS ON", קשוב יותר.
אבחון שבסופו של דבר מאפשר סינכרון מידע מערכתי ולא מתמקד רק באיזור אחד או אחר (או תחום אחד או אחר).
כך, בפעם הבאה שיגיע מטופל אל הקליניקה, לא אטעה ואדע להתבונן בו מרגע שנכנס בדלת.
הצורה בה הוא הולך, בה הוא מחזיק את עצמו, בה הוא יושב מולי ושם את ידיו תגלה לי מידע רב על מצבו הגופני והנפשי באמצעות שימוש בשיטת INSPECTION.
הצורה בה ידבר, קולו החזק או החלש, ההתנשפויות הקטנות שבין משפטיו ירמזו לי כי המצב קל או חמור וכי יש צורך להתחשב בדברים מסוימים בטיפול.
התשאול (INQUIRY), יאפשר לי לקבל מידע מקיף אודותיו. ההיסטוריה הרפואית שלו, התלונה העיקרית, כיצד מתפקדת מערכת העיכול שלו, כיצד הוא ישן וכו'.
אולי כבר בשלב זה אצליח להסיק משהו על הקשר שבין העובדה שהוא התחיל לאכול משהו לפני שנה ובין השינוי שחל במערכת העיכול שלו.
לבסוף, מגע בכפות ידיו יראה לי אם הן חמות או קרות, יבשות או לחות.
מגע בדופק יאפשר לי לקבל עוד פרטים רבים אודות מצבו.
כך אוכל לפסוק במדויק כפי שפאנג פסק בקליניקה לרופאים הזקנים והמפורסמים שלו איי שם בצ'נגדו שבסין.
אוכל לומר אם מדובר על "קור" או על "חום" או להחליט בבירור אם יש כאן "חוסר" שצריך לחזק או "עודף" שצריך לפזר.
כך אוכל להבין באילו כלים עלי להשתמש – דיקור סיני,צמחי מרפא,כוסות רוח,טווינא ועוד.
כך אוכל לבנות טיפול המתאים באופן מדויק למטופל.
