הרפואה הסינית הינה בעלת מקורות שהולכים אחורה אלפי שנים במקביל לצעידה ענקית קדימה אל העולם המודרני. בתוך כך, שילובה בתחום המחקר ושילוב לצד הטיפול הקונבנציונאלי.

לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה פותחו פרקטיקות רבות לטיפול במגוון רחב מאוד של מחלות ומצבים רפואיים.
בחלקם היא מצליחה לעזור יותר והיוותה קו ראשון בטיפול בהם ובחלקם פחות ומהווה היום רפואה תומכת המנסה לסייע בחיזוק והרגעת המערכת מסביב לבעיה.

כמורה וכתלמיד לאומנויות לחימה סיניות מזה שנים רבות, תחום שמשך אותי תמיד היה זה שעסק בשיפור היכולות הגופניות והמנטליות באמצעות הכלים השונים של הרפואה זו.

ז"א, לא רק לצורך טיפול ושיקום ממצבים אלא ממש לצורך שיפור היכולת.

אנו מכירים את העניין גם מעולמנו המודרני בו ספורטאי עילית מחפשים כל העת את ה"משהו הנוסף" שייתן להם את היתרון.

תוסף התזונה הזה, הטיפול האחר, הצמח, הוויטמין.

שיפור יכולות ברפואה הסינית

תחום זה קיים גם ברפואה הסינית ובתחום אומנויות הלחימה. אנו מכירים פורמולות צמחי מרפא רבות שתפקידן לחזק את הגוף בתוך שעות האימונים הרבות, לייצב את הנפש בתוך אימוני המדיטציה, לשפר את יכולת הספיגה, הגמישות ועוד.

אז האם אנחנו יכולים להיות חדים יותר באמצעות שימוש בצמחי מרפא סינים?

לאורך השנים נבדקו צמחים רבים עבור שיפור יכולות גופניות ומנטליות-קוגניטיביות.

בשנים האחרונות, בזכות הופעת מחקרים רבים בתחום צמחי המרפא אנו יכולים להצליב את הידע המסורתי עם ידע מודרני שהולך ומתהווה.

היום ארצה להרחיב על צמח אחד מוכר מאוד ברפואה הסינית ובכלל.

ג'ינסנג – "שורש האדם" ren shen 人参

צמח זה הוא הג'ינסנג ומי שמכיר קצת את סין (אוכל סיני, תה סיני, רפואה סינית וכו') בוודאי שמע את השם יותר מפעם אחת ומכיר את הג'ינסנג כצמח מחזק מאוד, חשוב מאוד ו – יקר מאוד.

כן כן, להשיג ג'ינסנג איכותי זה לא עניין של מה בכך.
קיימת בסין ומחוצה לה תעשיית חיקויים משגשגת ואפילו בתוך הרפואה הסינית עצמה מחליפים אותו פעמים רבות עם צמחים זולים יותר ע"מ לאפשר למטופל לקחת את הפורמולה לאורך זמן.

ישנם סוגים רבים של ג'ינסנג. ג'ינסנג קוריאני, ג'ינסנג סיבירי ועוד ששונים מעט בתפקודיהם ובאיכויותיהם וגם במחירם.

אם בכל זאת ידכם משגת, הג'ינסנג (או שורש האדם בשמו הסיני) הוא צמח בעל פעילות חזקה ומגוונת בתחומים רבים.

משיפור פעולת הלב דרך חיזוק מערכת העיכול והנשימה, הרגעת הנפש וטיפול במצבים מסוימים של סכרת.

ג'ינסנג הוא אחד מהצמחים הנחקרים ביותר ברפואה הסינית וידע רב נצבר כבר לגביו.

מעבר להשפעותיו הרבות על הגוף הפיזי, מעניין לראות את מגוון השפעותיו על המצב המנטלי שלנו – טיפול באינסומניה, חרדה, חוסר ריכוז ובעיות זיכרון.

מחקר על ג'ינסנג קוריאני אדום ושיפור יכולות קוגניטיביות

בשני אלו האחרונים (חוסר ריכוז ובעיות זיכרון) ארצה להתמקד היום ולשתף במחקר אחד (מיני רבים) על הג'ינסנג ובמקרה הזה – הג'ינסנג הקוריאני האדום.

אציין שהמחקר אינו חף מבעיות, כמו כל מחקר, והחוקרים אף מתייחסים לעניין בסוף, אך הוא כן אחד מאוסף מחקרים בנושא ומראה השפעה אפשרית של ג'ינסנג על הפעילות המוחית שלנו.

אז לאחר הקדמה ארוכה זו נתחיל:

המחקר נקרא – . Effects of Korean Red Ginseng on Cognitive and Motor Function: A Double-blind, Randomized, Placebo-controlled Trial והוא נערך בשנת 2012. (אפקטים של ג'ינסנג קוריאני אדום על תפקוד קוגניטיבי ומוטורי: מחקר עם כפילות סמויה).

מטרתו הייתה לחקור את ההשפעה של ג'ינסנג קוריאני אדום (סוג של ג'ינסנג בעיבוד מסוים) על תפקודים קוגניטיביים שונים בבני אדם.
זאת על בסיס מחקרים קודמים וראיות קודמות שהראו שלג'ינסנג קוריאני, צמח בעל רקורד עשיר של תרומה לחיזוק ושיפור הבריאות, יש אפקטים כאלו גם ברמה הקוגניטיבית.

כיצד ניתן לבדוק את זה?

מחקר זה בחר להשתמש במספר מדדים כדי לבדוק את ההשפעה של הג'ינסנג הקוריאני.

מדד אחד הוא מבחן תפקוד נוירוקוגניטיבי שכלל קטגוריות כמו:

ערנות –

מציגים לנבדקים עיגול המורכב מטבעות קטנות בהן נעה נקודה מטבעת אחת לשנייה במסלול מעגלי. מידי פעם הנקודה קופצת ומדלת על טבעת אחת ועוברת לזו שאחריה. במצב שכזה על הנבדק להגיב בלחיצה על כפתור. בדיקה זו מבוצעת לאורך זמן (כ-25 דק') ובודקת את היכולת של נבדק להישאר עירני וחד לאחר חשיפה ממושכת שכזו.

יחידת תגובה –

מודד את זמן התגובה לגירוי ויזואלי. הנבדק מניח את היד על כפתור ונדרש ללחוץ עליו ברגע שהוא קולט גירוי חזותי. משך הבדיקה הוא 10 – 15 דק'.

סדרת מבחני ביצוע מוטורי –

בדיקות ביד ובאצבעות ימין, שמאל ובשתיהן להערכת היציבות, כיוון, הקשה ועוד.

המדד השני הוא P300 שנמצא ב ERP ולפני שאתם זונחים את הטקסט למחוזות בטוחים יותר מהמילים הלא ברורות שקשקשתי כרגע אסביר!

ERP – ראשי תיבות של EVENT RELATED POTENTIAL –

זוהי נגזרת של EEG, הבדיקה הזו שאנו מכירים מסרטים או סדרות בה מניחים המון המון אלקטרודות על הגולגולת כדי לזהות פעילות מוחית.

לאחר שמנחים את האלקטרודות עוקבים אחר פעילות המוח כפי שנקלטת בהן.
בניסויים רבים מציגים גירויים שונים לנבדק ועוקבים אחר פרצי פעילות במוח ביחס לאותו גירוי לאורך זמן.
זוהי בעיקרון בדיקת ה ERP – כזו התלויה באירוע (גירוי).

בבדיקה הספציפית הזו מחפשים פרץ פעילות במוח שנקרא P300 או רכיב P300.

מהו הרכיב הזה?

בקצרה – רכיב זה משמש כסמן לתפקוד קוגניטיבי וקשור לתהליך קבלת החלטות ובמיוחד לזיהוי גירויים ספציפיים, בעיקר כאלו שאינם נפוצים.

מה זה אומר?

כאשר אנחנו נחשפים לגירוי מסוים, אזורים שונים במוחנו פועלים במהירות כדי לייצר תהליך מלא של קליטת הגירוי, ניתוח שלו וזיהוי שלו, קבלת החלטה האם להפנות קשב אליו וכמה וכמובן, כיצד לפעול לגביו.

כל אירוע כזה (קליטה, זיהוי, קבלת החלטה וכו') מאופיין בפרצי פעילות באזורים שונים במוח ובזמנים שונים.
את פרצי הפעילות האלו מודדים ומכמתים באמצעות תהליך שנקרא ERP (נגזרת של EEG) ובאמצעות תהליך של צפייה ומחקר ניתן לקשר את הפרצים הללו להתנהגות ולתהליך הקוגניטיבי.
אחד מפרצי הפעילות האלו נקרא P300 והוא נקשר ל"התנהגות" של זיהוי גירויים.
בזכות ההבנה הזו אנו יכולים להסיק שהוא קשור גם להקצאת קשב וגם להפעלת הזיכרון כיוון שכך אנו מזהים גירוי – בודקים האם נחשפנו אליו בעבר.

אם יש לנו שרשרת של אירועים שיוצרים את תהליך הקליטה והתגובה שלנו לגירוי וכל אירוע מופיע בזמן אחר, אנו יכולים להסיק שאם היינו מקצרים את האירועים או הזמנים שביניהם היינו יכולים לזרז את תהליך הקליטה, תהליך הזיהוי, תהליך קבלת ההחלטות שלנו וגם – את התגובה.
לכן התזמון של הופעת רכיב ה P300 יכול לרמז על יעילות קוגניטיבית. ככל שהוא יופיע מוקדם יותר, כך זיהוי הגירויים יעשה מוקדם יותר וכל השרשרת תהיה קצרה יותר.

מהלך המחקר ותוצאות

במחקר הנוכחי חולקו 15 נבדקים לשתי קבוצות באופן רנדומלי.

8 נבדקים בקבוצת הג'ינסנג ו 7 בקבוצת הביקורת אשר קיבלה פלצבו. לא הנבדקים ולא החוקרים ידעו מה מקבל כל נבדק.

הנבדקים קיבלו את הג'ינסנג הקוריאני או הפלצבו בהתאמה ברצף במינון של 4500 מ"ג ליום בטבליות במשך שבועיים ברצף.

טרם תחילת התהליך עברו הנבדקים מבדק ע"מ לבסס את המצב ההתחלתי ולאחר שבועיים עברו שוב את המבדק.

המחקר הנוכחי הראה ירידה במשך הזמן שלקח לרכיב ה P300 להופיע בקבוצת הג'ינסנג הקוריאני לעומת קבוצת הפלצבו במהלך תקופת הניסוי.

עם זאת, לא נראה שינוי מובהק במדדים האחרים שעסקו בתפקוד הקוגניטיבי כפי שכן נצפה במחקרים אחרים (Wesnes et al., 2000).

מה אם כך חשיבות המחקר?

המחקר מבסס עוד את הנתון שג'ינסנג קוריאני הוא ככה"נ בעל יכולת לקצר את משך הזמן עד להופעת רכיב ה P300 אשר קשור לקשב וזיכרון ומהווה חוליה בשרשרת הזיהוי של גירויים. הופעה מוקדמת של רכיב זה נמצאה כקשורה לביצועים קוגניטיביים טובים יותר במחקרים קודמים (kennedy & scholey., 2003) וזה מחזק את ההשערה שלג'ינסנג קוריאני בפרט ולג'ינסנג בכלל יש יכולת להשפיע לטובה על ביצועים קוגניטיביים שונים.

במחקר זה עם זאת לא נמצא שוני בביצועים הקוגניטיביים.

החוקרים הסבירו זאת בהתייחסות למדגם קטן מידי, מינון נמוך יחסית של ג'ינסנג קוריאני ולקיחה לפרק זמן קצר יחסית.

אז, האם אנחנו יכולים להיות חדים יותר באמצעות שימוש בצמחי מרפא סיניים?

האם מחקרים אלו מצליחים לשפוך אור על ניסיון בן אלפי שנים בשימוש בצמחים אלו להשגת מטרות אלו?

עוד יש כברת דרך כמובן אך נראה שבשלב זה – כן.

ג'ינסנג מטפל כאמור במגוון רחב מאוד של מצבים ובעיות, לרבות מצבים נפשיים ומנטליים ונחשב לצמח חשוב במצבים של עייפות, קשיי ריכוז, בלבול ושכחה.

האם לאור הכתוב אתה מציע לקחת ג'ינסנג קוריאני עכשיו תום?  

לא בהכרח. בכלל לא בהכרח.

חשוב מאוד לציין שהשימוש בצמחי מרפא סינים מתבצע על בסיס אבחנה סינית מסודרת.

כזו שבוחנת את המצב הגופני ומתאימה עבורו את הטיפול המתאים.

טיפול אינו ניתן לבעיה ברפואה סינית כמו למאפיינים ולהתבטאות שלה בגוף.

אסביר:

ג'ינסנג הוא צמח חמים ומחזק עפ"י הגדרות הטיפול הסיניות.

ככזה הוא מתאים מאוד למצבים בהם קיימת חולשה, חוסר וקור מסוים בגוף.

כל אלו מונחים רפואיים סינים המתייחסים לסיווג בעיות ומצבים עפ"י מאפיינים וביטויים שלהם.

אותה בעיה או מצב ממנו סובלים יכולה להתבטא כקור או חום, עודף או חוסר.

בפשטות ניתן להסביר זאת עם דוגמא כזו – אדם הסובל מעייפות. חשוב להבין האם מדובר אצלו במצב בו הוא לא ישן מספיק כיוון שהוא פעיל מידי במהלך היום והלילה ולכן עייף או שקיימת חולשה אמיתית במערכת שגורמת לתשישות זו.
במצב הראשון נמליץ לאדם להירגע, לנוח, לישון יותר, להוריד עודף.
במצב השני נמליץ לאדם על תהליכים שיחזקו אותו, ימלאו אותו ויעלו את התפקוד המערכתי.

ג'ינסנג הוא צמח שמתאים למצבי חוסר.
הוא אינו מתאים למצבים של עודף ואף יכול להחמיר אותם.

לכן, בטח בשלב זה, הידע המודרני משתלב עם הידע המסורתי.

יתכן וג'ינסנג קוריאני יכול לעורר ולשפר את היכולת הקוגניטיבית שלנו, את החדות והפוקוס.
אך עליו להינתן רק במצבים בהם הניסיון בן אלפי השנים מלמד שהוא מתאים.

לסיכום,

תחום המחקר בצמחי המרפא עולה ומשגשג בשנים האחרונות וטוב שכך.

יישום שיטות מדעיות במטרה לחקור ידע ונסיון בן מאות או אלפי שנים יוביל בהכרח להתאמה מדויקת יותר ביכולת לטפל במחלות ומצבים רפואיים ובפיתוח פרקטיקות חדשות, גמישות יותר ומותאמות.

ג'ינסנג קוריאני, צמח מרפא מוכר ובשימוש נרחב למגוון בעיות, לרבות מצבים של חולשה קוגניטיבית, הינו ככה"נ בעל השפעה על פעילות המוח (בין היתר) ובעל יכולת להשפיע על מדדים קוגניטיביים דרך השפעה זו עליה.

חשוב להתייעץ עם מטפל מוסמך לרפואה סינית בעל רקע ונסיון בטיפול הרבולוגי סיני לפני כל ניסיון לקחת צמחי מרפא סינים.
זאת כדי שנוכל להתאים נכון ובמדויק את הצמחים עם מינימום סיכונים ותופעות לוואי.

קישור למחקר: 

Yeo HB, Yoon HK, Lee HJ, Kang SG, Jung KY, Kim L. Effects of Korean Red Ginseng on Cognitive and Motor Function: A Double-blind, Randomized, Placebo-controlled Trial. J Ginseng Res. 2012 Apr;36(2):190-7. doi: 10.5142/jgr.2012.36.2.190. PMID: 23717119; PMCID: PMC3659585.