שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) - מה זה?
שלבקת חוגרת היא שם מחלה הנובעת עקב זיהום ויראלי (נגיף – וירוס) בתאי עצבים תחושתיים ובשטחי העור שהם מעצבבים וקשורים אליהם.
המחלה נובעת מוירוס הרפס זוסטר אשר גורם גם לאבעבועות רוח.
אם לדייק, שלבקת חוגרת היא בעצם "הופעה שניה" של התקף אבעבועות רוח אצל אנשים שחלו במחלה זו בעבר, לרוב בילדותם.
וירוס ההרפס זוסטר שגורם בחשיפה הראשונה של הגוף אליו למחלת האבעבועות נשאר רדום בגנגליונים של תאי העצב (אזור המקשר בין עצבים בו קיים ריכוז גבוה של תאי עצב).
הוירוס יכול להשאר רדום גם שנים רבות וכמובן שיכול גם לא להתפרץ לעולם.
עם זאת בחלק מהאוכלוסיה, מסיבות שאנו לא עד הסוף מבינים, עלול להתפרץ הוירוס בשנית.
ההתקף השני, הוא השלבקת החוגרת, מתבטא באופן אחר מאבעבועות רוח שחוינו (חלקנו) בילדות.
הוא לרוב אינו כולל חום או תופעות אחרות ובא לידי ביטוי בתחושת עיקצוץ או כאב בעור באזור מסוים בגוף (לרוב בבטן או בחזה).
לאחר מכן מופיעה לרוב פריחה ושלפוחיות עם אדמומיות מקומית.
פעמים רבות תופעות אלו מלוות בהתגברות של הכאב והעקצוץ.
הפריחה נמשכת כמה שבועות (3 – 4 שבועות בד"כ) וחולפת מעצמה אך התקפים אלו יכולים להופיע שוב לאורך החיים.
הכאב והשלפוחיות יופיעו לאורך האזור אותו העצב הפגוע והמודלק מעצבב.
אזור זה נקרא דרמטום ומיד נרחיב עליו את הדיבור.
ומה לאחר ההתקף?
אז כאמור, החדשות הטובות הן שלרוב הכאב והעקצוץ נעלמים עם העלמות השלפוחיות תוך מספר שבועות.
חדשות טובות יותר הן שבמידה ומתחילים טיפול במשחה בזמן ניתן לקצר זאת.
עם זאת, ישנם מצבים בהם השלפוחיות משאירות פגיעות מתמשכות:
צלקות על העור, פיגמנטציה (העור הופך כהה יותר או בהיר יותר) ועוד.
בנוסף, קיימים מקרים בהם הכאב אינו חולף לאחר ההתקף אלא נשאר זמן מסוים לאחר מכן (שבועות – שנים) באזור שנפגע.
מצבים אלו בהם לאחר התקף שלבקת חוגרת נשאר כאב נקראים "נוירלגיה פוסט הרפתית".
נוירלגיה – אלגיה (כאב) של הנוירו (עצב) – כאב עצבי.
פוסט הרפתית – שלאחר הרפס (זוסטר).
נוירלגיה פוסט הרפתית היא מצב הגורם לא אחת לפגיעה משמעותית באיכות חיי המטופל או המטופלת.
התסמינים האופיניים במצב של נוירלגיה פוסט הרפתית הם:
1) כאב שורף המגיע בהתקפים או קבוע באזור מסוים.
האזור הוא זה בו היו השלפוחיות או אזור אחר, רחב יותר לאורך העצב שנפגע.
2) פעמים רבות רגישות חזקה מאוד למגע מקומי – כאב חריף בכל מגע קל באזור הגורם לחוסר יכולת ללבוש בגד, לגעת באזור (אפילו בשביל לשים משחה) או אפילו להתקלח.
3) חוסר תחושה למגע – למרות החמרת הכאב, כיוןו שמדובר בפגיעה בעצב תחושתי, הולכת התחושה נפגעת.
לעיתים יחוש המטופל בכאב הרב שמחמיר במגע אך לא במגע עצמו.
זכור לי מקרה בו טיפלתי לפני כמה שנים ובו מטופל אמר בחצי חיוך שהוא שמח שהשלבקת החוגרת תקפה אותו בקיץ.
כששאלתי למה הוא ענה שהוא פשוט הולך בלי חולצה כי הוא לא מסוגל לסבול את מגע הבד על עורו.
אז רגע, מה זה הרפס זוסטר בכלל? יש לי הרפס?
כן ולא.
כן – זהו הרפס.
לא, כי זה לא ההרפס שלרוב מכירים מהשפתיים או אברי המין.
כאשר אנו מדברים על הרפס אנו מדברים על משפחה (מפוקפקת) של נגיפים.
וירוסי ההרפס שגורמים להופעת נגעים בשפתיים ובאברי המין הם לרוב הרפס סימפלקס (מסוג 1 ו 2).
כאן אנו מדברים על נגיף ההרפס שונה מסוג הרפס זוסטר.
הוא גורם לרוב למחלה באזורי החזה, הבטן והגב אם כי יכול בהחלט להופיע גם במקומות אחרים בגוף (כולל בפנים).
למה שלבקת חוגרת מרגישה כך?
מה שעומד מאחורי כל המחלה הזו הוא כאמור – דלקת עצבית ויראלית.
מערכת העצבים בגופנו הינה מערכת מורכבת ומרתקת אך בואו נתמקד כרגע בשני סוגים עיקריים של עצבים המרכיבים אותה.
מוטוריים – עצבים שמובילים הוראות מהמוח אל שרירי הגוף כדי להפעילם ובכך ליצור תנועה.
סנסוריים – עצבים תחושתיים שמובילים את מסרי התחושה שלנו מחלקי הגוף השונים (העור, האיברים הפנימיים וכו') בחזרה אל המוח.
העצבים משתרעים לאורך ולרוחב הגוף עפ"י אזורים.
כל עצב אחראי על רצועה אזורית מסוימת ורק עליה.
רצועה אזורית שכזו נקראת – דרמטום.
כל עצב אחראי על העברת המסרים העצביים מהדרמטום ספציפי אל המוח.
או במילים אחרות:
כשנוגעים בי באצבע המורה – עצב C7 מופעל
שנוגעים בי בזרת – עצב C8 מופעל.
חישבו על הכבל שמחבר בין המחשב שלכם אל החשמל.
אם החשמל זורם כהלכה, המחשב יעבוד כסדרו ולא צריך לדאוג – ניתן להגיב בזמן לפוסטים בפייסבוק.
עם זאת, מה קורה כשהכבל פגום? כשההולכה בו נפגעת?
או אז, יתכנו קצרים בפעילות המחשב.
לעיתים יעבוד ולעיתים לא.
יעבוד ויכבה פתאום או אף יפגע מהבדלי הזרימה.
בשלבקת חוגרת אנו מדברים בדיוק על מצב שכזה – פגיעה בכבל החשמלי (עצב) שאמור להוליך את החשמל (המסר העצבי) מהגוף אל המוח.
וכשהכבל פגוע, כל האזור שהוא עובר בו מושפע.
מהסתכלות בתמונת הדרמטומים קל להבין גם מדוע שלבקת חוגרת מתבטאת לרוב רק בצד אחד ורק באזור ספציפי.
מדוע הכאב מרגיש כרצועה או כחגורה שעוטפת אזור מסוים.
מכאן גם השם – שלבקת (מחלה עם שלפוחיות) חוגרת (המגיעה כמו חגורה).:
האם שלבקת חוגרת מדבקת
ובכן, מאוד!
שלבקת חוגרת, והוירוס שגורם לה – הרפס זוסטר, נפוצים במיוחד ומדבקים מאוד.
עם זאת, לאורך תקופת המחלה, רק השלב בו קיימות שלפוחיות מדבק באם קיים מגע עם הנוזל שבתוכן.
אם כך, האם בטוח לגעת אצל אדם אחר באזור בו קיימות שלפוחיות שלא התפוצצו? כמובן שלא.
השלפוחיות לעיתים נקרעות חלקית והנוזל מופרש מהן ונשאר על העור והבגדים.
מגע באזור עלול להוביל להדבקות.
האם שלבקת חוגרת מסוכנת
המחלה אמנם מאוד לא נעימה אך לרוב אינה מסוכנת.
הסיכון בשלבקת חוגרת הוא בסיבוכים שלה.
ז"א, מעבר לפגיעה באורח החיים, הסיכון הוא בשני מצבים עיקריים:
כאשר נילווים לה מצבים אחרים או כאשר היא פוגעת באיזורים רגישים.
שלבקת חוגרת למשל עלולה לפגוע באזורים כמו הפנים, העין או האוזן.
כך נוצרים מצבים נילווים של בעיה בראייה, בשמיעה, או בתפקוד ותחושת הפנים.
בנוסף, כיוון שמדובר על מצב הפוגע בתחושה העורית מחד ומאידך גורם לפצעים בעור, קיימת סכנה של זיהום חיידקי כתוצאה מחיידקים שנכנסים דרך הפצעים.
חשוב גם לזכור את הכאב והסבל הרב שעלולים להמשך זמן רב לאחר המחלה.
אלו פוגעים דרמטית באורח ובאיכות החיים ועלולים להוביל למצבי דיכאון, בעיות שינה ועוד.
טיפול בשלבקת חוגרת - דיקור סיני וצמחי מרפא להרפס זוסטר
לצערנו, אין כיום תרופה מודרנית שעוצרת מיידית את המחלה.
קיימים בהחלט טיפולים אשר מזרזים את ההחלמה ומקצרים את המחלה הקשה.
בנוסף, קיים כמובן חיסון להרפס אשר מראה יעילות גבוהה לפחות לכמה שנים.
אתמקד עם זאת בטיפול הסיני לשלבקת חוגרת ואשתף מנסיוני.
הרפואה הסינית רואה את הגוף בצורה שמזכירה מעט את מודל הדרמטומים.
זהו המודל שעומד למשל מאחורי הדיקור הסיני.
ומהו המודל?
במקום עצבים, מרידיאנים.
תעלות וערוצים בהן קיים אלמנט תקשורתי המחבר בין חלקי הגוף השונים, אחראי על הזנה ותפקודם.
כך, ערוץ מסויים שיוצא מאזור העין, זורם לאורך הפנים ויורד מטה עוד ועוד עד לכפות הרגליים.
ערוץ אחר אשר מתחיל בכף הרגל, עולה מעלה דרך השוק והירך עד לבטן העליונה.
עוד על המודל הרפואי הסיני ומערכת המרידיאנים ניתן לקרוא כאן.
בדרמטומים ראינו שכל דרמטום נקרא ע"ש העצב שמעצבב אותו.
במערכת הערוצים הסינית, כל ערוץ נקרא ע"ש האיבר הראשי בו הוא עובר ואליו הוא קשר.
שמם של הערוצים אם כך הוא ערוץ הקיבה, ערוץ הכבד, ערוץ הכליות וכו'.
מחלה נגרמת כאשר קיימת הפרעה לזרימה ולתקשורת הזו.
הפרעה יכולה להופיע למשל עקב פגיעה חיצונית (מצבי חום, קור, לחות ועוד).
גורמים נוספים היוצרים פגיעה והפרעה הם טראומה (מכה, חבלה) או פגיעה פנימית (חולשה גופנית מסוימת).
ומה בשלבקת חוגרת
בשלבקת חוגרת, אנו ראשית מנסים להבין היכן המחלה באה לידי ביטוי.
כאשר אנו מבינים מהו האזור נדע להצביע על הערוץ הפגוע.
דבר זה דומה כמובן להגדרת הדרמטום עפ"י מיקום הפגיעה.
לאחר אבחון הערוץ או הערוצים הפגועים, יש להבין כיצד באה לידי ביטוי המחלה ובאיזה שלב היא.
מצבים אדומים מאוד עם תחושת כאב שורף יחשבו ל"חום" במערכת או בערוץ עפ"י הרפואה הסינית.
כאשר נראה שהנגע מפריש מאוד ולח נגדיר את המצב יותר כלחות.
במקרים בהם המחלה חלפה כבר אך נותרו כאב חזק, פיגמנטציה וחוסר נוחות יחשבו לתקיעות דם.
בכל מצב נרצה לטפל באופן שונה.
במצבים חמים נשתמש בצמחים קרים ומרים.
צמחים אלו נכנסים עפ"י הרפואה הסינית למערכות ולערוצים הפגועים ומטהרים את החום מהם.
כאשר קיימת לחות נשתמש בצמחים מייבשי לחות אשר משתנים ומייבשים.
אם יש כאב ותקיעות נרצה להניע את תנועת הצ'י והדם באזור ולהקל על כאב.
עוד על צמחי מרפא סיניים במאמר הזה
ומה לגבי דיקור סיני?
צמחים עובדים מהפנים אל החוץ. דיקור עובד בדיוק הפוך.
ע"י דיקור סיני ניתן בעצם לווסת את תפקוד הערוצים הפגועים שאבחנו.
נוכל לווסת את התנועה החסומה בהם, לשפר את הזרימה ולתקנה.
כך נוכל בעצם לשפר את תפקוד האזור הפגוע ולהפחית כאב.
ועוד נקודה חשובה!
מניסיוני בקליניקה, פעמים רבות אין אפשרות לגעת או להתקרב לאזור הכאב.
אם עקב השלפוחיות ואם עקב הפגיעה התחושתית, הכאב לרוב עצום גם במגע הקל ביותר.
במצב שכזה דיקור סיני יכול להוות כלי יעיל במיוחד להגיע אל האזור הפגוע מבלי לגעת בו ישירות.
איך למשל?
בדיקור סיני קיימת טכניקה מוכרת ופשוטה בשם "הקפת הדרקון".
בטכניקה זו אנו יכולים להקיף את האזור הפגוע עם מחטים.
ממש עומדים על גבולות אזורי הכאב בלי לפלוש אליהם ומבצעים דיקור עדין ושטחי מגבול זה פנימה אל אזור הכאב.
כך אנו לא נוגעים בעור הפגוע אך מפעילים את הרקמות השונות שמתחתיו מבלי לגרום לכאב.
אל הטיפול אפשר להוסיף למשל גם דיקור חשמלי (אלקטרו-אקופנקטורה).
טכניקה זו מפעילה בצורה עדינה את המחטים ואת האזור הפגוע ומשפרת את התנועה התקועה בו.
מדוע חשוב לבחון טיפול ברפואה סינית לשלבקת חוגרת
1) טיפול ברפואה סינית נחשב ל"טיפול טבעי בשלבקת חוגרת" בכך שהוא שואף לעבוד עם הגוף ולהאיץ את תהליך התיקון שבו.
המודל הרפואי הסיני פועל לויסות ההתלקחות, הפחתת הכאב והרגעה כללית של האזור והמטופל.
צורת הטיפול מתייחסת לכל שלבי המחלה ולכל הרבדים המערכתיים שקשורים אליה באופן מלא.
2) במצב של כאב כרוני (נויראלגיה פוסט הרפטית), השימוש בטכניקות כמו דיקור סיני או כוסות רוח הראה יעילות גבוהה במחקרים (כמו למשל במחקר שכאן) בטיפול ובמניעה של המצב.
יכולת מוכחת זו לצד היתרונות הרבים של טיפול עדין, נטול תופעות לוואי ופשוט מהווים שיקול עיקרי בבחירת הטיפול הרפואי הסיני לצד הטיפול המערבי בבעיה מסוג זה.
3) הטיפול המערכתי – הרפואה הסינית רואה את הבעיה כחלק ממנגנון כולל יותר.
מדוע פרץ ההרפס דווקא עכשיו? מדוע דווקא אצלי? מדוע דווקא באזור הזה?
על השאלות הללו עונה הרפואה הסינית כבר בפגישת האבחנה ומשלבת את ההתפרצות עם מצב מערכתי מקדים.
מהו חוזקה של מערכת העיכול? האם האדם שרוי במתח וכמה זמן? מה מצב השינה?
כל אלו תורמים להבנה טובה יותר לגבי חוזקה וחוסנה של המערכת ומתוך כך, שופכים אור על 3 גורמים חשובים:
* אנו מבינים טוב יותר מדוע ארע ההתקף הנוכחי.
* אנו יודעים טוב יותר כיצד הכי נכון לטפל בו ובמקורו.
* אנו בונים תוכנית פעולה כיצד לחזק את המערכת ולמנוע הישנות של המצב.
בטיפול אנו שואפים לשפר את השינה, מצב הרוח, תפקוד מערכת העיכול ולטפל במצבים אחרים שאינם קשורים ישירות להתקף אך מצוים ברקע ומפריעים לתהליך הריפוי.
4) טיפול עדין, בטוח ויעיל ללא תופעות לוואי – טיפול ברפואה סינית נחשב לבטוח מאוד, נטול תופעות לוואי וגמיש מאוד באופן השימוש בו.
כך אנו יכולים להפעילו על פי צרכי ויכולות המטופל ולהתאימו בצורה מדוייקת למצב.
שלבקת חוגרת - למה זה קורה? מערבית וסינית.
מערבית – לא באמת יודעים.
נכון להיום אין ידע וסיבה אחת ברורה למדוע אנשים מסוימים חווים התקפי שלבקת חוגרת ואחרים לא.
אנו יודעים כבר שמקורה של השלבקת החוגרת בנגיף ההרפס זוסטר הגורם לאבעבועות רוח כשאנו צעירים (לרוב).
עם זאת, אם זו הייתה הסיבה היחידה, הרי שאחוז עצום של אנשים היו אמורים לסבול מהרפס במהלך חייהם וזה כמובן לא המצב.
אין אם כך הבנה מספקת לגבי מדוע המחלה מתפרצת אך יש בהחלט קשר לירידה בתפקוד מערכת החיסון.
כאשר אתם שומעים אדם שעבר התקף של שלבקת חוגרת וטען שהוא היה בסטרס לפני זה?
זה בדיוק זה.
גורמים אשר מורידים את תפקוד מערכת החיסון כמו סטרס ממושך, גיל מבוגר ועוד מוכרים ככאלו המקושרים עם התקפים.
עם זאת, כאמור, אין עדיין קשר מלא ולא כל מי שבסטרס או מבוגר יחלה בשלבקת חוגרת.
עפ"י הרפואה הסינית המצב דומה אך שונה.
הרפואה הסינית רואה התפרצות של מחלות באופן כללי כשילוב בין שני מצבים:
עומס סביבתי מסוג כזה או אחר (עומס אקלימי, עומס סטרס, עומס תזונתי וכו') עם חולשה גופנית מסוימת (בין אם חולשה כללית או חולשה של מערכת מסויימת עקב אורח חיים לא נכון).
שלבקת חוגרת יכולה לפרוץ משילוב בין סטרס, אורח חיים לקוי (שינה לא מספקת, אכילה לא מאוזנת וכו') ומצבים סביבתיים אחרים.
לרוב התפיסה היא שכאשר אנו מתנהלים באופן לקוי לאורך זמן אנו מחלישים את התפקודן של מערכות מסוימות.
החלשה זו גורמת לפגיעות למצבים סביבתיים.
שלבקת חוגרת - מה חשוב לזכור
- ראשית, חשוב מאוד ברגע שמרגישים עקצוצים שכאלו, כאב או משיכה באזור מסוים ובצד אחד של הגוף, לגשת כמה שיותר מהר לרופא.
יש חשיבות בטיפול לתפיסת המחלה כמה שיותר מוקדם והטיפול שניתן יעיל בעיקר בשלבים הראשונים באם תפסנו אותו בזמן.
בבדיקה אצל הרופא/ה חשוב לשלול גורמים אחרים וכמובן, לנהל סיבוכים אפשריים כפי שהזכרנו כאן. - חשוב לגשת למטפל/ת ברפואה סינית מסורתית ע"מ לאבחן את המצב ולבנות תוכנית טיפול שתנסה גם היא לקצר את משך זמן ההחלמה ולמנוע מצבים שאריתיים של כאב.
- מנסיוני, במצב בו המחלה חלפה והכאב נשאר יש חשיבות גדולה לבצע טיפול ברפואה סינית שיכול להקל מאוד על הכאב ולסייע לריפוי.
- דבר אחרון שחשוב לזכור – זה עובר! זה מייאש, זה מתיש, זה כואב.
אי אפשר לישון, אי אפשר לשים בגדים וכל מקלחת היא סבל. אבל זה עובר!
רוב מקרי ההרפס חולפים מעצמם תוך כמה שבועות במקסימום והמקרים בהם נשאר כאב לרוב חולפים תוך כמה חודשים נוספים.
אין צורך לסבול, חשוב לאבחן ולטפל בכל מקרה אך חשוב גם להיות אופטימיים ולזכור שהמצב הזה ברוב המוחלט של המקרים – נגמר.
סובלים משלבקת חוגרת או רוצים להתייעץ?
חשוב לי שתצרו קשר ונתייעץ יחד.