מהו חום שחר או גרף חום השחר? – הגדרה

חום שחר או BASAL BODY TEMPRATURE) BBT) הוא מושג אליו נחשפות נשים וגברים לרוב בשלב תכנון המשפחה וניסיונות הכניסה להריון.

חום השחר הוא בעצם מדד המתייחס למדידת טמפ' ע"י מדחום בפה מיד לאחר ההתעוררות בבוקר.

כך מתאר מדד זה את הטמפ' הבסיסית של הגוף שלנו בעצם – זו שמושגת לאחר מנוחה וללא כל פעילות גופנית.

חום שחר מאפשר לנו לעקוב אחר שינויים במחזוריות החודשית של האישה.

בין היתר חום השחר מאפשר לנו לזהות את מועדי הגעת הוסת וכמובן, הרלוונטי מכל במצבים של ניסיונות כניסה להריון – מועד הביוץ או בעיות שונות בו.

המדידה נעשית כל יום, בשעה קבועה והנתונים נרשמים ולאחר מכן, מועלים על טבלה (או טבלת חום השחר).

לאורך זמן, נוצרת אט אט תמונה המראה את שינויי הטמפ' במהלך החודש – גרף חום השחר.

מה משפיע על הטמפ' בחום השחר

הטמפ' הבסיסית של הגוף שלנו היא זו שנמדדת בחום השחר והיא רגישה מאוד לשינויים ומושפעת מאוד מכל דבר קטן שאנחנו עושים.

קוראים לזה "חום שחר" בדיוק מהסיבה הזאת.

דיבור, קימה מהמיטה, שתייה או אכילה וכל דבר קטן שאנו עושים עלול להשפיע ולשנות מאוד את הטמפ' שנמדדת.

מנגד, גם הרגלי החיים האחרים שלנו של מה שהביא אותנו עד למדידה עלולים להשפיע:

• מתי הלכנו לישון
• מתי קמנו
• כמה שעות ישנו
• האם שתינו או אכלנו מאוחר בלילה שלפני
• מצב נפשי
• אלכוהול

במדידת חום השחר בנשים המנסות להיכנס להריון, נראה גם כן שינויים בטמפ'.

חום השחר נוטה להשתנות אצל נשים במהלך החודש עקב השינויים ההורמונליים והגופניים שמתחרשים בכחלק מן המחזוריות החודשית.

אלו בדיוק השינויים אחריהם אנו עוקבים והם אלו שחשובים לנו לצורך הבנת המצב.

לכן חשוב לסנן את הגורמים האחרים שמוזכרים הנ"ל ע"מ לקבל תמונת וגרף חום שחר טובים ומדוייקים.

כעת, משהבנו שגם במצב רגיל, ללא כל גירוי אחר, קיימים שינויים בחום השחר, ננסה להבין מדוע ומה הם אומרים.

מטרות בבדיקה – בשביל מה בודקים את גרף חום השחר?

מעקב אחר עקומת חום השחר משמשת אותנו לכמה דברים:

• בדיקת תקינות המחזור ובדיקת ביוץ – במהלך החודש הטמפ' צריכה להשתנות ולקפוץ לאחר הביוץ מעלה ב0.3 – 0.5 מעלות בממוצע.
  באם ראינו קפיצה בטמפ', נדע שככה"נ היה ביוץ.
  בנוסף, ניתן לדעת מתי היה הביוץ עפ"י מתי קפצה הטמפ' (הטמפ' קופצת מעט אחרי הביוץ).
  כך נדע האם המחזור תקין ומתרחש בו ביוץ, האם הוא ארוך מידי, קצר מידי וכו'. מידע זה נותן לנו גם יכולת להבין באיזה חלק של המחזור קיימת הבעיה.
  האם לפני הביוץ, בביוץ או לאחריו.
• תכנון הריון – מעקב של כמה חודשים יכול להראות מחזוריות.
  באם אנו רואים שבכל חודש, לאחר 15 יום קיימת קפיצה בטמפ', אנו יודעים שהמחזור הוא בן 28 יום והביוץ מתרחש ביום ה 14.
  כך ניתן לתזמן קיום יחסי מין ולהגביר את סיכויי הכניסה להריון.
• זיהוי בעיות שונות – בזכות היכולת לזהות את הביוץ עם עליית הטמפ', אנו יכולים להבין טוב יותר איך נראה המחזור החודשי ולבחון בעיות שונות בו באם קיימות.
  כך ניתן לאתר מחזורים ארוכים מידי בהם הביוץ מופיע זמן רב לאחר הוסת או מחזורים קצרים בהם הביוץ מופיע כמה ימים בלבד לאחר הוסת ואם בכלל הופיע ביוץ.
• מניעת הריון טבעית – אמנם לא כחלק מטיפולי פוריות כמובן, בהם דווקא מנסים להיכנס להריון, זוגות מסוימים עושים שימוש בשיטה זו בתור "אמצעי מניעה טבעי".
  בעוד שלא מומלץ להשתמש בשיטה זו למניעת הריון כיוון שאינה מדויקת מאוד, ברור שמעקב וידיעה עקרונית מתי מתרחש הביוץ מאפשרת לזוגות לתזמן קיום יחסי מין לא מוגנים גם ע"מ למנוע כניסה להריון.
  אם יודעים מתי הביוץ, יודעים מתי יש להיזהר. חשוב להדגיש שוב כי שיטה זו אינה מומלצת כתחליף לאמצעי מניעה לצורך מטרה זו כיוון שאינה מדויקת, מושפעת מגורמים רבים כפי שתכף נראה וכמובן – אינה מגנה מפני מחלות מין.

כיצד מדידת חום שחר מסייעת לטיפול הסיני?

ברפואה הסינית אנו מתייחסים לאיזון ולוויסות בין החלקים השונים של הגוף ובנוסף, מגדירים תופעות עפ"י שיוך לחום או לקור.

כך למשל עייפות וישנוניות עם מערכת עיכול חלשה יכולות להיחשב כסימני קור בעוד אקנה, עצבנות ומצב רגשי לחוץ יכולים להיחשב כחום.

מדידת הטמפ' הבסיסית של האישה מאפשרת לנו להבין טוב יותר לאיזה כיוון נוטה הגוף באיזון העדין שצריך להישמר בו בין חום לבין קור.

האם מדובר במצב קר בו קיים קושי להעלות את טמפ' הגוף ולייצר ביוץ או לשמור על טמפ' גבוהה לאחריו?

האם מדובר במצב חם בו הביוץ מגיע מוקדם מידי ולא מאפשר התפתחות תקינה?

מידע זה קשור ומושפע מן המחזור כמובן (סדיר, לא סדיר, כאבים וPMS, קצר, ארוך וכו') אך גם יכול להצביע על סיכויי הכניסה להריון.

המידע שנאסף בטבלת חום השחר ע"י מעקב זה מהווה עוד אמצעי לאבחון ובסופו של דבר – ליצירת תהליך טיפולי.

איך מודדים את חום השחר?

כל בוקר, מיד לאחר ההתעוררות, כשאת עוד במיטה, בדקי את הטמפ'. הבדיקה מתבצעת כמו מדידה רגילה של חום (במצב מחלה למשל), הכנסת מדחום רגיל אל מתחת ללשון.

את המדידה יש לבצע לפני כל דבר אחר.

לפני שקמים, לפני שמדברים, לפני ששותים או עושים פיפי.

המדידה מושפעת מאוד מהמון גורמים ולכן חשוב מאוד לבצע אותה לפני הכל. ברגע שמתחילים לזוז המצב משתנה.

את המדידה מבצעים פעם אחת ביום. אין צורך לבצע עוד מדידה כיוון שלרוב המדחום יראה כבר משהו אחר (שוב, כיוון שהתחלת כבר לזוז).

את הנתונים אפשר להעלות על טבלה או באפליקציות שונות המאפשרות מעקב.

כיצד מודדים חום שחר – סיכום וכללי אצבע

• מדידת הטמפ' מתבצעת בבוקר לפני קימה, דיבור, או הטלת שתן ובשעה קבועה.
  אם את מודדת ב 7 בבוקר כשאת מתעוררת אז המדידה צריכה להיות כך כל החודש, גם בשבת (זה אומר שבשישי אי אפשר ללכת לישון מאוחר מאוד)
• לאחר שינה של 5 – 8 שעות (גם כאן, רצוי שיהיה משהו קבוע).
• מודדים דרך הפה.
• המדידה נעשית במשך כמה חודשים.
• אין חשיבות למדחום. המדויק ביותר הוא כספית אך כיוון שאין להשיג, מדחום רגיל יעשה את העבודה.
• חשוב לסמן אם יש נקודות שונות באורח החיים.
  למשל יום בו שתית יותר אלכוהול או לילה בו לא ישנת טוב / הלכת לישון מאוחר ישפיע על המדידה וחשוב לדעת שהתנודה היא מזה.
  בנוסף, מחלה, שהות במקום אחר, טיול וכו' משפיעים גם הם.

האם מדידת חום שחר היא עניין מדויק?

לא.

הטמפ' שלנו מושפעת מהמון גורמים סביבתיים ופנימיים ומשתנה כל העת.

בעוד שבהחלט ניתן להפיק מידע ממדידת חום השחר, היא אינה האלמנט היחידי ובטח לא העיקרי באבחון ובטיפול במצבי פוריות.

פעולה קטנה ביותר שנעשית לפני המדידה יכולה לגרום לסטייה גדולה בטבלה.

כך, אם התעוררת ושתית מים לפני המדידה או קמת לשירותים או ראית טלוויזיה, נראה תוצאות לא צפויות שאינן משקפות את מצב המחזור כלל.

בנוסף, מצבים רגשיים, סטרס, שינוי תזונה או שינויים בפעילות יכולים להשפיע גם הם.

מספיק שלא ישנת טוב או מספיק בלילה וכבר נוכל לראות פעמים רבות תוצאות אחרות.

לכן, מה שחשוב לעשות הוא מחד להקפיד על הדגשים למדידה (מדידה אחת בבוקר, לפני שעושים משהו וכו') ומאידך, לקחת את העניין בערבון מוגבל ולשלב אותו עם ערוצי מידע ובדיקה נוספים.

בטיפול, אני כמטפל בשלב את המידע מעקומת חום השחר ביחד עם אבחנה מקיפה שאני מבצע עם המטופלת.

אבחנה זו תכלול תשאול ומידע על הבעיה העיקרית ובנוסף, בדיקה מערכתית כדי לקבל עוד פרטים על תפקוד הגוף כולו, וגם הנפש.

האבחנה משלבת גם לקיחת דופק עפ"י המדדים הסיניים והתבוננות על הלשון.

כיצד נראה גרף חום שחר תקין?

גרף תקין נראה כגרף עם 2 פאזות.

• האחת, משקפת את השלב בו נמצאת האישה מרגע קבלת הווסת ועד לביוץ.
  הטמפ' בפאזה זו תהיה נמוכה יותר מהפאזה השנייה ותעמוד בממוצע על 36.2 – 36.5.
  הטמפ' יחסית כמובן לאישה הנבדקת אך לרוב היא אינה אמורה לרדת מ – 36 מעלות.
  בביוץ עצמו נראה לרוב ירידה קלה בטמפ' של עד 0.2 מעלות ולאחר מכן, את הפאזה השניה.
• הפאזה השנייה תהיה לאחר הביוץ ובה הטמפ' תהיה גבוהה יותר ב0.3 – 0.5 מעלות ותמשיך להיות גבוהה לעוד 14 – 15 יום (הטמפ' תעמוד אם כן על 36.5 – 37).
  בגרף תקין, העלייה צריכה להיות חדה ולא הדרגתית.

שאלה נפוצה על הגרף אצל נשים רבות היא כמה זמן אחרי ביוץ עולה חום השחר?

כעת, משראינו שקיימות שתי פאזות נבין כי התשובה היא – כמה שיותר מהר.

העלייה צריכה להיות חדה יחסית (24 – 48 שעות) ולא מעבר.

בטיפול הסיני לבעיות פוריות אנו  מתייחסים רבות למצבים בהם נראה כי הביוץ הדרגתי מידי (אם כי לא תמיד העניין מהווה בהכרח בעיה).

כיצד יראה גרף חום השחר בהריון

חום השחר בתחילת הריון שונה מחום השחר בהריון כולו וחשוב לציין כי באופן כללי, כאשר יש הריון, בדיקה זו כבר אינה חשובה במיוחד.

אם יש הריון, הטמפ' של חום השחר בתחילת ההריון תישאר גבוהה עוד זמן רב.
בתחילת הריון גרף חום השחר ימשיך להיות גבוה בזכות פעילות הפרוגסטרון בגוף שנשארת גבוהה.

חום השחר בהריון עצמו עשוי כאמור להשתנות אך מדד זה כבר אינו רלוונטי.

כיצד יראה גרף חום השחר לפני מחזור (וסת)

אם אין הריון, נראה לקראת סוף הגרף, ביום ה 14 – 15 של הפאזה השנייה, ירידה חדה בטמפ' בחזרה אל הטמפ' הרגילה.

הגופיף הצהוב מסוגל לשרוד כ-14 יום לאחר הביוץ ולהמשיך להפריש פרוגסטרון.

במידה ואין עובר שנקלט, הוא עובר תהליך ניוון, רמות הפרוגסטרון צונחות ואיתן הטמפ' הגבוהה שהייתה ומיד לאחר מכן – רירית הרחם בווסת.

גם כאן הירידה צריכה להיות חדה (24 – 48 שעות מקסימום).

אם הירידה בטמפ' היא הדרגתית ומתמשכת נראה בד"כ הכתמות של תחילת דימום כמה ימים לפני תחילת הוסת עצמה.

אנו רואים למשל בדוגמא שכאן כי בשלב הראשון של המחזור (מהווסת ועד לביוץ – השלב הפוליקולרי), הטמפ' נמוכה ואז, לאחר היום ה 14, היא קופצת, עולה בכחצי מעלה בממוצע ונשארת גבוהה יחסית למשך 14 יום.

זהו גרף תקין המראה ביוץ סביב היום ה – 14 למחזור ולאחריו, שלב בן 14 יום בטמפ' גבוהה יותר עד לווסת הבאה (השלב הלוטאלי).

האם כאן התרחש הריון?

לא.

אנו יכולים לראות כי ביום ה 28 למחזור חלה ירידה חדה בטמפ' עקב ירידה בכמות הפרוגסטרון בגוף.

ירידה זו בפרוגסטרון נובעת מניוון של הגופיף הצהוב כ-14 יום לאחר הביוץ, כאשר הביצית אינה מופרית.

ירידה בכמות הפרוגסטרון גורמת לירידה בטמפ' ולהתקלפות רירית הרחם – זו האחרונה תצא בווסת הבאה ממש בימים הקרובים שלאחר מכן.

חסרונות במדידת חום השחר

• תנודתי ומושפע ממצב הרוח, אלכוהול, סמים, שעות שינה, מחלה, קימה לפני מדידה או מתן שתן.
• סוג מד חום – לא תמיד מדויק.
• עלול לייצר סטרס – המדידה יכולה להפוך לאובססיה כאשר בפועל אין באמת סיבה לכך (במיוחד בהתחשב בכך שנתון זה אינו הנתון היחידי עליו מתבססים וכי המידע שהוא נותן נלקח בערבון מוגבל).
• לא תמיד נוח – אמנם לא מצריך זמן רב, אך מצריך לזכור ולכפות את עצמו במידה מסוימת על אורח החיים.

האם יש סימנים אחרים שיכולים להעיד על ביוץ?

מעקב זקיקים אצל רופא הוא כמובן הדרך הטובה ביותר לבדוק האם התרחש הביוץ.

בשיטות ביתיות יותר ניתן להשתמש בערכות ביוץ אך חלקן לא מדויקות ויש נשים להן הבדיקה פחות מדויקת.

שיטה טבעית יותר לבדיקה יכולה להיות ע"י בדיקה של ההפרשות הואגינליות.

לקראת הביוץ ההפרשות קיימות לעיתים יותר הפרשות.

ההפרשות תהיינה שקופות ובמרקם מעט צמיגי (כמו חלבון ביצה).

הסיבה להפרשה זו היא עליה ברמות האסטרוגן והגעה לשיא לקראת הביוץ.

האסטרוגן מעלה הפרשה זו במטרה לאפשר לזרע לחדור ולנוע בקלות יותר בצוואר הרחם והיא מעידה בעצם על התחלת מוכנותו של הגוף לביוץ, הפריה והריון.

את ההפרשה נצפה לראות סביב היום ה 10 – 12 למחזור במחזור של 28 יום (ויותר במחזור ארוך יותר או פחות במחזור קצר יותר).

ז"א כמה ימים לפני הביוץ.

חשוב לזכור שגם אם את לא שמה לב להפרשה שכזו, אין זה אומר שאין ביוץ.

זהו מדד אחד לבדיקה.

יש נשים שאצלן הדבר בולט במיוחד ויש כאלו שכלל לא.

גרף חום השחר – דגשים

• הטמפ' בשלב הראשון של המחזור, מהווסת ועד לביוץ (השלב הפוליקולרי) היא 36.2 – 36.5 ולא אמורה לרדת מ36 מעלות.
• בזמן ביוץ לרוב חלה ירידה קלה בטמפ' של 0.2 מעלות.
• לאחר הביוץ תעלה הטמפ' מיידית תוך 24 שעות (עד 48 שעות מקסימום!) בהשפעת הפרשת הורמון הפרוגסטרון.
• הטמפ' תעלה ב0.3 – 0.5 ותמשיך להיות גבוהה לעוד 14 – 15 יום.
• אם העליה היא הדרגתית העניין מרמז לעיתים על בעיה כלשהי אליה יש צורך להתייחס (בטח מבחינת דיקור סיני).
• אם אין הריון, הוסת תגיע והטמפ' תרד מתחת ל 36.5 תוך 24 – 48 שעות.
• גם כאן לא צריכה להיות ירידה הדרגתית אלא משהו דיי מידי.
• אם הירידה היא הדרגתית נראה בד"כ הכתמות דמיות של לפני מחזור וגם כאן יש לבחון האם אין בעיה כלשהי.
• אם יש הריון, הטמפ' תישאר גבוהה זמן רב בזכות פעילותו של הגופיף הצהוב והפרשת הפרוגסטרון ממנו אשר שומרים על ההריון.
• אסור שעניין בדיקת חום השחר יגרום לעלייה של סטרס.
• אנו רואים בעצם כי גרף חום השחר הינו ביטוי חיצוני קל ונוח לבדיקה לשינויים הורמונליים פנימיים ומורכבים שקורים בגוף.
• כיוון שהגוף (והנפש) נתונים כל הזמן לשינויים והשפעות, חשוב, כאשר בודקים את חום השחר, לנטרל אותן עד כמה שניתן ולבדוק את הטמפ' הבסיסית של הגוף במצב מנוחה, לאחר שינה ולפני כל פעילות, דיבור או אכילה.
• מעקב מדויק יכול להוות כלי עזר אבחנתי חשוב בתהליך הכניסה להריון וכחלק מתמיכה בטיפוליי פוריות ברפואה הסינית.

חום שחר – סיכום

מדידת חום השחר היא אמנם לא הכלי היחידי ויש כלים מדויקים ממנה.

עם זאת, במידה ואת מתחברת אליה, אל מדידה ביתית פשוטה זו, ובמידה והדבר אינו מכביד או מעמיס עלייך, ניתן בהחלט להשיג תובנות חשובות ממנה.

לכן, אני ממליץ בכל שלב להיעזר בבדיקה פשוטה זו על מנת לקבל תמונה טובה יותר של המצב.

זה יכול לעזור לך לתכנן את הכניסה להריון, לתזמן את קיום יחסי המין סביב הביוץ, להבין קצת יותר את המחזוריות החודשית שלך וגם, לשמש כמידע בעל ערך בטיפולי פוריות – בין אם ברפואה ובדיקור סיני ובין אם בכלל.

אני מזמין אותך לקרוא עוד על רפואה סינית לתמיכה בתהליך כניסה להריון ופוריות במאמרים שבאתר ובדף הפייסבוק שלי או, במידת הצורך, להתייעץ ולקבל מידע נוסף לגבי טיפול בבעיות פוריות כאן

רוצה לקבל טבלה מוכנה בה תוכלי למלא את נתוני חום השחר שלך ולראות אותם בתצוגה גרפית כדי לעקוב אחר השינויים?

שלחי אלי מייל דרך האתר או צרי קשר דרך הנייד/וואטסאפ – 0506.818590

בנוסף, במידה ואת רוצה להתייעץ לגבי טיפולי פוריות והתהליכים השונים? אשמח.

תום