מה זה IVF
עוד על IVF תוכלו ללמוד כאן – -> מה זה IVF ולמה חשוב לשלב בו דיקור סיני.
אם תרצו לקרוא על תופעות הלוואי של ההורמונים והטיפול הסיני שנין כדי למנוע אותן תוכלו להכנס למאמר שכאן—> השפעת ההורמונים בטיפולי פוריות וIVF והטיפול הסיני בתופעות הלוואי.
מאמר זה אליו קישרתי מרחיב גם על ההסתכלות הסינית של תופעות הלוואי השונות שנוצרות בעקבות השימוש בתרופות.
ביוץ, וסת והורמונים – איך עובד המחזור החודשי
חשוב גם לעמוד על ההבדל בין מחזור לבין וסת כיוון שכיום משתמשים במילה הראשונה לתיאור שני המצבים.
מחזור (Cycle) הוא הזמן שעובר בין וסת אחת (תחילת ימי הדימום) לבין השניה.
הוא משתנה בין אישה לאישה כאשר הממוצע התקין עומד על 28 יום (מעט יותר או מעט פחות עדיין נחשב לתקין).
הביוץ מתרחש כ-14 יום לפני הוסת הבאה.
איך עובד המחזור החודשי – השחקנים הראשיים
כך היא קשורה לפעילויות רבות מאוד בכל חלקי גופנו.
הן מצויות בסמוך לרחם ואחראיות על גיוס זקיקים אשר בתוכם מבשילות אט אט ביציות.
בסופו של תהליך זה, משתחררת ביצית ע"מ שתוכל להיות מופרית ע"י הזרע.
השחלות, דרך התהליכים שבתוכן, מייצרות גם אסטרוגן ופרוגסטרון, החשובים לעיבוי ושגשוג רירית הרחם וכלי הדם שבתוכה לצורך הכנת הרחם לקליטת הריון.
איך עובד המחזור החודשי – המחזור
יום הדימום הראשון נחשב לתחילת המחזור החודשי (אשר כאמור יכול לקחת גם יותר או פחות מחודש).
בוסת, רמות ההורמונים נמוכות.
השחלות לא עובדות ואין גיוס זקיקים.
מה זה אומר לגייס?
מספר זקיקים מגיבים לגירוי ע"י ה FSH ומתחילים לתפוח ולגדול.
הם משנים את גודלם במהירות ומתנפחים עוד ועוד.
בתוך תהליך זה הופכים חלק מהזקיקים להיות רגישים יותר ל FSH (המגיע מההיפופיזה) ולכן ממשיכים להתפתח בעוד אחרים אשר אינם רגישים מספיק נעצרים ומתנוונים.
זהו בעצם תהליך סלקציה בו כמות הזקיקים המיועדים לביוץ הולכת ופוחתת במהלך שלב זה של המחזור עד שלרוב רק אחד נשאר והוא המתאים ביותר.
ההיפופיזה בתגובה מעלה הפרשה של הורמון נוסף – LH לרמות שיא ע"מ לגרום לביוץ (יציאה של הביצית מתוך הזקיק).
מתי יכולות להתרחש בעיות?
כאשר אחד מהצדדים בציר חשוב זה לא מתפקד כראוי ולא מגיב או "מדבר" עם השני.
למשל, כאשר השחלה לא מגיבה לגירוי של ה FSH מההיפופיזה ואינה מגייסת זקיקים בעקבות הוראה ממנה (ע"י FSH).
במצב זה נראה רמות הולכות וגדלות של FSH בבדיקת דם אשר מראות כי ההיפופיזה "מנסה לקרוא" חזק יותר ויותר לשחלה ע"מ שתבצע את תפקידה.
פעמים רבות זהו מצב של רזרבה שחלתית נמוכה עליה תוכלו לקרוא במאמרים נוספים באתר.
התרופות: מנגנוני הפעולה ושלבי השימוש
אפשר לחלק את הטיפול התרופתי עפ"י המיקום בציר בו משפיעות התרופות (צד עליון – היפופיזה או צד תחתון – שחלות) וגם עפ"י השלבים השונים של המחזור והטיפול.
נתחיל בחלוקה עפ"י איזור ההשפעה בציר.
תרופות המגרות את הצד של ההיפופיזה (דקפפטיל, צטרוטייד ועוד..)
אגוניסטיות (GNRH אגוניסט) – כאלו התורמות ומחזקות את פעילותה של ההיפופיזה בהפרשת FSH וLH אל השחלה.
בעיקרון, כיוון שהן מחזקות את הפרשת ההיפופיזה, תרופות אלו אמורות לגרום לגירוי השחלה ביתר שאת ע"מ לעודד אותה לגייס ולהבשיל זקיקים.
בפועל, התרופות אכן גורמות לעלייה גבוהה ברמת ההורמונים בימים הראשונים אך לאחר מכן, לדיכוי שלהם.
בהמשך, במאמרים העוסקים בפרוטוקולים השונים של הטיפול (פרוטוקול ארוך, פרוטוקול קצר וכו') נבין מדוע זה דווקא חשוב וחיובי.
גם התרופה איקקלומין פועלת על ההיפופיזה אך במנגנון אחר של חסימת ההשפעה של האסטרוגן בה. חסימה זו תוביל להגברת הפרשת ההורמון FSH מההיפופיזה כיוון שאסטרוגן וFSH מווסתים אחד את השני (כאשר אסטרוגן גבוה, FSH יורד).
את המנגנון המדויק נכיר בהמשך בחלק העוסק באיקקלומין.
אנטגוניסטיות (GNRH אנטגוניסט) – תרופות החוסמות את פעילות ההיפופיזה ומונעות ממנה להפריש FSH וLH לצורך גירוי השחלה.
במאמרים העוסקים בפרוטוקולים שונים של IVF נראה מדוע, בפרוטוקולים מסוימים, ייעשה שימוש דווקא בטיפול מסוג זה.
תרופות המגרות את הצד של השחלה
גונדוטרופינים – תרופות המכילות FSH ו LH (מנופור, מנוגון או פרגובריס) או רק FSH (כמו גונל F או פיוריגון) או LH (לובריס) אשר יוצרות גירוי של השחלה "מבחוץ", בלי שההיפופיזה עושה זאת מבפנים.
בטיפול, תרופות אלו בשימוש בשני מצבים עיקריים:
1) במצבים בהם יש בעיה גופנית פנימית לעשות זאת.
2) במצבים בהם רוצים לבטל ולעכב את המנגנון הגופני הטבעי ולשלוט בעוצמה שלו ע"י משחק עם מינוני התרופות.
עד כאן חלוקת התרופות וההורמונים עפ"י מיקום. כעת נדבר על האופן האחר בו ניתן לחלק את התרופות ולהגדירן בתהליך ה IVF.
חלוקת התרופות עפ"י שלב הטיפול
זו אותה תרופה שהוזכרה קודם לכן ככזו המעודדת בתחילה את ההיפופיזה ולאחר מכן גורמת לדיכוי שלה.
תמיכה אסטרוגנית / פרוגסטרונית –
בתמיכה הכוונה היא לסיוע לגוף ע"מ שרמות הפרוגסטרון והאסטרוגן לא יצנחו.
רמות גבוהות של פרוגסטרון ואסטרוגן ישמרו על רירית הרחם איתנה ועל כך שלא תופיע וסת.
התרופות הפרוגסטרוניות ניתנות ע"מ לתזמן את פרוטוקול הטיפול בנשים שלא מקבלות וסת בזמן והן מסוגלות, כ5 – 7 ימים לאחר הפסקתן, לייצר וסת.
התרופות יכולות להינתן גם כתמיכה נוספת וצמצום הסיכון להפלה בשליש הראשון של ההריון והן נילקחות עד השבוע ה-9 לערך.
תרופות וטיפולים נוספים:
דוגמא לכך היא כשהמטופלת אינה בארץ למשל ורוצים לתזמן את מועד התחלת הפרוטוקול.
הסיבות הנוספות שבגינן יכולות להינתן גלולות כחלק מטיפול הן:
- דיכוי פעילות השחלה לפני תחילת הטיפול ע"מ לתת לה לנוח – בטיפולים חוזרים ונשנים עם גונדוטרופינים, עלולות להיווצר בשחלה מעין ציסטות ("ציסטות פונקציונאליות").
ציסטות אלו נוצרות גם במחזור החודשי הטבעי אך בגירוי החזק של ההורמונים הן יכולות לגדול. הפסקת פעילות השחלה ע"י הגלולות מאפשרת מנוחה וספיגה מחודשת של הציסטות לפני מחזור טיפול חדש. - לעיתים ע"מ להפחית רמות פרוגסטרון בתחילת המחזור
- יצירת אחידות בגודלי הזקיקים הגדלים עקב מתן הגונדוטרופינים – בעיקר במצבים בהם המחזורים קצרים ותהליך גיוס וגדילת הזקיקים מתחיל עוד לפני הוסת.
- עפ"י מחקרים מסוימים, קיימת לפעמים תוצאה טובה יותר בטיפולי פוריות ותגובה טובה יותר לגונדוטרופינים לאחר מתן גלולות.
איקקלומין
לתרופה לעיתים תופעות לוואי כגון יצירת רירית רחם דקה יותר.
הסיבה לכך היא שבנשים מסוימות, חסימת השפעת האסטרוגן לא נעשית רק בהיפופיזה אלא גם ברירית הרחם אשר זקוקה לאסטרוגן ע"מ לשגשג.
המצב הפיך כמובן ובהפסקת הטיפול לרוב חוזר לקדמותו.
איקקלומין, דקפפטיל וסוגי התרופות וההורמונים בטיפולי IVF – סכום והמשך קריאה
להגיע ל8 – 10 – 12 ואף יותר זקיקים המכילים ביצית בשלה כל אחד.
חלקן לא נעימות וחלקן אף מסוכנות.
שם נראה גם את החשיבות הקריטית של שילוב הטיפול הסיני ואת יכולתו הטובה במינון ומיתון התופעות הנ"ל.
נראה גם את תמיכתו בתהליכים החשובים השונים ויכולתו להגדיל את סיכויי הכניסה להריון והצלחת הטיפול כולו.
