דלקת כרונית – הקדמה

נתפס הגב? הברך קצת חורקת? הכתף קצת מציקה כשמרימים ידיים אל המדף העליון בארון?

אולי דיברתם עם חברים או אפילו עם רופא ואז עלתה המילה הזו – דלקת.

"כן, יש לך דלקת כנראה בכתף"

נשמע מפחיד קצת, לא?

מה זה אומר? דלקת זה דבר רע מאוד הרי… אז זהו, שלא בהכרח.

במאמר הזה נדבר קצת על דלקת ובאופן ספציפי יותר – דלקת כרונית.

נבין מה זו דלקת, למה צריך אותה בכלל? האם היא טובה או רעה וגם, מה אפשר לעשות כשכבר יש אותה.

נתחיל קודם כל בהגדרה.

מהי דלקת ומה זה דלקת כרונית?

דלקת היא תגובה טבעית של הגוף לפציעה, זיהום או עומס – בעצם כל פגיעה כלשהי שקיימת ברקמה, לא משנה מה הגורם.
דלקת היא בעצם הדרך של הגוף לתקן את עצמו.

כשיש חיידק, מכה או קרע ברקמה – מערכת החיסון נכנסת לפעולה: היא מגייסת תאים, שולחת דם, מרחיבה כלי דם ומתחילה לתקן את הנזק.
זו בעצם דלקת אקוטית – והיא חשובה וחיונית. היא דואגת לנטרל את האיום האקוטי לזיהום באם יש ומכינה את הגוף לתהליך התיקון והשיקום שיארך כמה ימים – שבועות – חודשים. תלוי בפגיעה.

לפעמים אבל קורה מצב אחר.
לפעמים הדלקת הזו שמלכתחילה לא אמורה להמשך המון זמן, לא שוככת ונשארת פעילה גם כשאין סכנה ממשית – היא הופכת להיות דלקת כרונית.
במצב כזה, הגוף כל הזמן מנסה להילחם – אבל האויב כבר לא שם. וזה מתיש.

כיוון שהגוף כל הזמן בלחימה מול אויב לא קיים וכיוון שלאורך זה, כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, זה מתיש את המערכת, דלקת כרונית מלווה בעומס כללי, עייפות, כאבים שלא חולפים, ולעיתים גם פגיעה באיברים פנימיים, מערכת העיכול, מערכת העצבים ועוד.

מה גורם לדלקת כרונית?

דלקת כרונית יכולה להיגרם ממגוון רחב של גורמים. חלקם ידועים ומוכרים וחלקם פחות.

למשל, דלקת כרונית יכולה להיגרם ממחלות אוטואימוניות, עומסים חוזרים, ושינויים הורמונליים – אבל פעמים רבות היא פשוט נגרמת כתוצאה מצורת החיים שלנו.

הנה כמה דוגמאות:

1. תזונה עתירת סוכר ופחמימות מעובדות

כשאנחנו צורכים כמות גבוהה של סוכר, רמת הסוכר בדם עולה במהירות – ויחד איתה גם רמות האינסולין.

אינסולין כשלעצמו אינו "רע", אבל כשרמותיו גבוהות לאורך זמן, הגוף עלול לפתח תנגודת לאינסולין – מצב בו התאים מפסיקים להגיב להורמון.

אנחנו מכירים את המנגנון הזה כאחד מהגורמים למחלת הסוכרת TYPE2 שיכולה להתפתח לאורך זמן אבל אלמנט אחר שקורה במצב שכזה של אינסולין גבוה לאורך זמן הוא שמערכת החיסון מופעלת כאילו יש בעיה.

זה יוצר סביבה דלקתית כללית בגוף.

בנוסף, מזונות מעובדים (כמו קמח לבן, שמנים מוקשים, מאפים, חטיפים) גורמים לשחרור רדיקלים חופשיים ולפגיעה בתאים – מה שמעורר שוב תגובה דלקתית.

2. סטרס מתמשך

כשאנחנו במצב של סטרס, הגוף משחרר קורטיזול – הורמון שמעלה לחץ דם, דופק, ומפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית.

המטרה של ההורמון הזה היא בעצם להכין את הגוף להתמודדות עם איום.

פעם, לפני לא הרבה זמן, כשחיינו במערה, ההורמון הזה היה משוחרר כשהיינו נתקלים למשל באריה. במצב שכזה, סטרס היה הדאגה האחרונה שלנו אבל הוא עזר לנו, באמצעות ההורמון להעלות את קצב הלב והעירנות ולהיות דרוכים ומוכנים לברוח, לקפוא במקום ולא לזוז (כדי שאולי לא ישים לב אלינו) או, להלחם. תגובת ה FIGHT – FLIGHT – FREEZE שלנו.

מה הבעיה? בעבר ראינו אריה, נכנסו לסטרס שהכין את הגוף ובסופו של דבר, אחרי זמן קצר יחסית המצב נפתר לצד הזה או לצד הזה (בתקווה כשאנחנו מנצחים ובמקום בטוח ולא בביטנו של האריה). מה קורה אבל היום כשהסטרס לא חולף? כשכל הזמן יש אריה מעבר לכתף שעומד לטרוף אותנו? – הקורטיזול משתבש, והוא עצמו יכול להפוך ממדכא-דלקת למחמיר-דלקת.
מערכת העצבים נכנסת למצב "דרוך" תמידי, והתוצאה היא הפעלה כרונית של מנגנוני דלקת.

3. חוסר תנועה או תנועה לא מתאימה

תנועה עוזרת ל"לנקז" דלקת – היא משפרת את זרימת הדם והלימפה, תומכת בפעילות אנטי-דלקתית של השרירים, ומונעת נוקשות ברקמות.

כשאין תנועה, או כשאנחנו יושבים רוב היום – הרקמות הופכות "סטטיות", נוצר עומס על מפרקים מסוימים ואף פגיעה בהם.
הגוף כאמור במצב של פגיעה מגיב בדלקת מקומית כי הוא באמת תמים וחושב שמדובר בארוע חולף וכשאחרי התיקון המצב ישתנה. 

אנחנו ממשיכים לשבת אבל, ממשיכים להיות סטטיים.

כך דלקת שנוצרה במטרה לתקן כמו כל דלקת אחרת עלולה להפוך לכרונית.

4. שינה לא מספקת

שינה היא הזמן בו הגוף מתקן את עצמו. כשאנחנו ישנים מעט או ישנים שינה לא איכותית – מנגנוני הניקוי וההתאוששות לא מספיקים לעבוד. זה יוצר הצטברות של פסולת תאית, ירידה בייצור נוגדי חמצון טבעיים – ועלייה בתהליכים דלקתיים פנימיים.

אז מה עושים?

שינוי באורח החיים

• הפחתת סוכרים פשוטים, מזונות מעובדים ושתייה מתוקה

• שיפור איכות השינה

• הפחתת סטרס דרך מדיטציה, נשימה, פעילות מרגיעה, צ'י קונג

• תנועה יומיומית מתונה – אפילו הליכה רגועה

כל אלו ועוד יסייעו לנו מאוד לנהל דלקת קיימת ולהפחית אותה כמו גם למנוע את הנטייה הדלקתית שלנו ואת ההתפרצויות.

סה"כ מדובר באמת בדברים פשוטים. 

יש הרבה פעמים ששינויים קטנים שכאלו באורח החיים יקדמו אותנו מאוד במצב שלנו.

אבל לפעמים זה לא מספיק

במקרים של דלקת כרונית – במיוחד אם היא כבר יצרה כאב ממושך – לא תמיד שינוי התנהגותי בלבד מספיק. כאן נכנס הטיפול האישי.

איך טיפול יכול לעזור?

הזכרנו קודם את המנגנונים השונים שמייצרים את הדלקת הכרונית ומשמרים אותה.

דיברנו על גורמים שונים כמו סטרס שמייצר עוררות יתר כרונית, תזונה שמייצרת תנגודת שגורמת לגוף להבין שיש בעיה, חוסר שינה וכו'.

בטיפול ברפואה סינית, לדוגמה, אנחנו יכולים:

• לווסת ולהרגיע את מערכת העצבים – להוריד דריכות יתר ולעזור לגוף לעבור למצב של ריפוי

• לשפר זרימת דם מקומית באזורים תפוסים ודלקתיים ולשחרר אותם.
  לייצר בהם תנועה חדשה ששוברת את המעגל הזה של חוסר תנועה->קשיחות->נזק->דלקת->כאב->חוסר תנועה.

• לווסת את תפקוד המערכות השונות בגוף ולהפחית תגובות עודפות ומוגזמות (כמו כזו במערכת החיסון).

• לתמוך במערכת העיכול כדי לחזק את היכולת של הגוף לקלוט בצורה טובה את המזון הקיים, להטמיע אותו בגוף ולסלק את הפסולת בצורה יעילה יותר.

כלי טיפול כמו דיקור סיני, טווינא, כוסות רוח, צמחי מרפא ועוד – יכולים להפעיל את הגוף בצורה מדויקת כדי לשבור את מעגל הדלקת.

ולפעמים, דווקא מגע נכון, הקשבה והתאמה אישית – הם אלו שעושים את ההבדל.

רוצה לבדוק אם זה מתאים לך?

אני מציע פגישת אבחון + טיפול ראשון – כדי שנוכל להבין יחד מאיפה מתחיל הדלקת ואיך אפשר לעזור לך להפחית אותה בצורה בטוחה ויעילה.

לחץ כאן לקביעת פגישה